הנחיות בדבר מפעלים חיוניים בשעת חירום והנגזרות לכך בתקופת הקורונה

מיהו מפעל חיוני?

1.         מפעל חיוני מוגדר בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ”ז-1967 (להלן: החוק)

“מפעל” – אחד מאלה:

(1)   כל מפעל של תועלת ציבורית, כל עסק של תעשיה, מסחר, תחבורה או חקלאות וכל מוסד חינוך, בין שהוא קיים ובין שהוא עתיד לקום;

(2)   עבודה מטעם המדינה או רשויותיה או רשות מקומית, לרבות עבודות ביצורים או בניית מקלטים;

(3)   שירותים בין מטעם המדינה או רשויותיה או רשות מקומית ובין שלא מטעמן;

2.           “מפעל חיוני” – כל מפעל או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים, ושאושר לענין זה בצו על ידי השר בהתייעצות עם שר הבטחון, ובשעת לחימה – על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר; וכן כל מפעל או חלק ממנו שאפשר להפעילו לצרכי קיום המשק ושפעולתו חיונית לקיום הספקה או שירותים הדרושים לציבור או ליצוא, והשר אישר אותו בצו לענין זה; השר רשאי למנות ועדה לייעץ לו לענין מפעלים חיוניים;

3.           “מפעל למתן שירותים קיומיים” – כל מפעל או חלק ממנו, שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה “שירותים קיומיים” ושהשר אישר אותו בצו לעניין זה לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע חירום אזרחי או לעניין מחלה מידבקת מסוכנת, או מפעל או חלק ממנו שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקה (4) להגדרה האמורה, שהשר אישר אותו בצו בזמן מצב מיוחד בעורף, בעת אירוע חירום אזרחי או משניתנה הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת לפי סעיף 39א.

4.           “שירותים קיומיים” – אחד מאלה:

 (1)   אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר;

(2)   שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסייה או בשטח, שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף, הכרזה על אירוע חירום אזרחי או הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת;

(3)   שירות שלדעת השר הוא חיוני, לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסייה;

(4)   שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו;

5.           כאמור מפעל חיוני הוא מפעל שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה, בטחון הציבור, הבטחת המשך היצוא והספקת שירותים חיוניים למשק, מפעל שעונה על ההגדרה רשאי להגיש בקשה להכרה במפעל חיוני באתר המשרה העבודה.

6.           מפעל למתן שירותים קיומיים נותן שירותים באחד מהתחומים האמורים לעיל: אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת, דואר או שירות, אשר לדעת השר הוא חיוני לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסייה.

7.           שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו.

8.           ככל ויוחלט על הטלת סגר כללי, קיימים אישורי מעבר בחירום לעובדים חיוניים על מנת שיוכלו להגיע למקומות עבודתם. האישורים יימסרו למפעלים בהתאם באמצעות הרשויות הייעודיות לצורך חלוקתם לעובדים.    

הנחיות נוספות לרבות טופסי הכרה ניתן למצוא באתר משרד העבודה : https://www.gov.il/he/departments/Units/emergency-division

 

היחס לעובדים בתקופה זו במפעל חיוני

9.           כאמור על פי החוק היחס לעובדים במפעל חיוני או שנקראו לספק שירותים חיוניים הוא דומה, באופן מסוים, לעובדים הנקראו “לצו 8” במילואים.

10.        השר יקרא בצו מחייב לעובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים להמשיך ולהתייצב בעבודה על מנת לספק את השירותים החיוניים למצב החירום, וזאת כל עוד הצו המחייב נמצא בתוקף.

11.        אין לפטר עובד – במפעל חיוני ואין להעסיקו בניגוד להוראות הצו, אלא אם חל הסכם קיבוצי או נוהג אחר בנדון.

12.        שכר העובד – השכר יהיה בהתאם להסכם הקיבוצי אם חל ואם לא יהיה השכר בהתאם להסכמה הדדית של הצדדים וככל שאין הסכמה בהחלטת המפקח או לפי המקובל בענף.

13.        חוקים שלא חלים על העסקת העובדים בזמן עבודתם במפעל חיוני

13.1.       חוק שעות עבודה ומנוחה-העובד לא יכול לנצל ימי חופשה שנתית בתקופת הצו. יובהר כי תקופה זו תלקח בחשבון לצורך צבירת ימי החופשה של העובד.

13.2.       חוק עבודת נוער– אם המגוייס צעיר כמשמעותו באותו חוק. לא חלות ההגבלות שיש בחוק עבודת נוער.

13.3.       חוק עבודת נשים.

13.4.       חוק שירות התעסוקה

13.5.       חוק שעות עבודה ומנוחה למעט עבודה במנוחה שבועית שלא ניתן להעסיק ללא היתר.

14.        השר רשאי לקרוא בצו את כל העובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים ערב תחילתו של הצו בין כשכירים ובין כעצמאיים, החייבים בשירות עבודה, או כל חלק מעובדים אלה, לשירות עבודה באותו מפעל; מי שנקרא לשירות עבודה כאמור, ייקרא להלן “מגוייס-פנים“.

15.        בנוסף ניתן לגייס בצו 8 אנשי מילואים לצורך עבודה במפעל חיוני (להלן-  מגוייס חוץ).

16.         מי שנקרא לשירות עבודה, בין כמגוייס-פנים ובין כמגוייס-חוץ (להלן – מגוייס), חייב להתייצב בזמן, במקום ולפני הרשות שנקבעו לכך בצו ולבצע כל עבודה שתוטל עליו מזמן לזמן על ידי מי שנקבע לכך בצו או מטעמו ולהמשיך באופן סדיר בעבודה זו כל עוד הצו בתקפו; לא התייצב כאמור, רשאי המפקח הכללי על כוח האדם או המפקח המרחבי להורות לשוטר להביא את האדם לפניו או לפני מי שיורה.

17.        שכרו של מגויס ייקבע לפי הוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה שחלים על המגויס ושקובעים הוראות לעניין זה.

18.        ככל שאין הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור – יהיה השכר בהתאם לתפקיד שהוא ממלא על פי הסכמה הדדית שבין המעסיק לעובד.

19.        ככל שהמעסיק והעובד לא יגיעו להסכמה בנוגע לשכר העובד- גובה השכר יקבע על ידי המפקח הכללי על כוח האדם ובהתאם לשכר המקובל בענף.

20.        יובהר שגם ללא הסכמה על שכר העובד הוא חייב להתייצב לעבודה.

 

תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה בשל התפרצות נגיף הקורונה החדש), התש”ף- 2002:

21.  הבוקר נכנסו לתוקפן תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה בשל התפרצות נגיף הקורונה החדש), התש”ף- 2020 שתוקפן עד ליום 16.4.2020.

22.  התקנות קובעות שבמקום עבודה לא ישהו בו זמנית יותר מ- 10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובד, הגבוה מביניהם.

23.  יחד עם זאת, התקנות החריגו מקומות עבודה מסויימים וקבעו שבהם ניתן להעסיק יותר עובדים, ובלבד שהגופים צמצמו ככל האפשר את מספר העובדים למספר עובדים הדרוש להבטחת פעילות חיונית בלבד.

 

השארת תגובה