סקירת חקיקה ופסיקה – דצמבר 2016

שכר המינימום – החל מה- 1.1.2017 שכר המינימום החודשי יעמוד על 5,000 ₪ (י.פ. 7402 מה- 18.12.16).
חופשה שנתית – החל מה- 1.1.207 בחמש שנות העבודה הראשונות, עובד המועסק 5 ימים בשבוע זכאי ל- 12 ימי חופשה שהם ימי עבודה ועובד המועסק 6 ימים בשבוע זכאי ל- 14 ימי חופשה שהם ימי עבודה.
הפרשה לפנסיה לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק – החל מה- 1.1.2017 חלק המעסיק לתגמולים יעמוד על 6.5% וחלק העובד לתגמולים יעמוד על 6%.
העברת סמכויות משר הכלכלה והתעשייה לשר הרווחה והשירותים החברתיים – הממשלה החליטה שהסמכויות של שר הכלכלה והתעשייה שנקבעו בחוקי העבודה השונים (כגון: חוק עבודת נשים, חוק שעות עבודה ומנוחה וכו’) יועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י.פ. 7394 מה- 7.12.16).
חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע”ז – 2016 – תוקן, בין היתר, סעיף 15א(א) בחוק שירות המדינה מינויים ונקבע שבקרב העובדים בשירות המדינה יש לתת ביטוי הולם, בנסיבות העניין, גם לבני האוכלוסייה החרדית וגם לעולים חדשים (ס.ח. 2589 מה- 22.12.16).
צו הרחבה בענף השמירה והאבטחה – הצו קובע שהחל מה- 1.1.2017 עובד שמירה ואבטחה בשכר שעתי זכאי לפחות ל- 28.5 ₪ לשעה ועובד במשכורת חודשית ל- 5,300 ₪ (י.פ. 7408 מה- 22.12.16).
צו מועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים) (תיקון), התשע”ז – 2016 – התיקון קובע את הרכב וועדת המכרזים לבחירת רב המועצה אזורית ורב של ישוב במועצה האזורית (ק.ת. 7748 מה- 28.12.16).

בית המשפט העליון פסק:
קצבה – זכאות – הכלל הוא שדין חדש חל מעתה ואילך, . . . הזכאות לקצבה מכוח החוק נוצרת בעת הפרישה, ועל כן ברירת המחדל היא ששינוי של התנאים המזכים בקצבה יחול רק על מי שזכאותו נוצרת לאחר הכניסה לתוקף של אותו שינוי; . . ” (ע”א 1013/15 מדינת ישראל משרד הפנים נ’ רחמים מלול (פס”ד מה- 1.11.16)).

בית הדין הארצי לעבודה פסק:
1. עיכוב ביצוע – מצבו הכלכלי של מבקש עיכוב הביצוע – “לעיתים יש מקום לשקול את מצבו הכספי של המבקש ואת השפעת ביצועו המידי של פסק הדין עליו. הדבר מותנה, בין היתר, בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין. לצורך כך עליו להגיש תצהיר בו יפורטו היטב העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו” (ע”ע 28282-07-16 ח.מ. תרבוטון (1994) בע”מ נ’ רון נמט (ההחלטה מה- 23.11.16)).
2. אילוץ – עושק – כפיה – “הטוען לקיומו של אילוץ, עושק או התקשרות מתוך כפייה, עליו הנטל להוכיח טענותיו. דומה הדבר למעסיק המעניק מכתב פיטורים לעובדו וטוען בדיעבד, כי למעשה העובד התפטר והמכתב נמסר לידיו מטעמים אחרים, שאז הנטל על המעסיק לסתור את תוכן המכתב . . . כך גם עובד שטוען כי חתם על הסכם התקשרות אשר אינו משקף את המצב העובדתי לאשורו, להוכיח את טענותיו כנגד האמור באותו מסמך. ” (ע”ע 35403-12-11 קאנטרי פלורס בע”מ נ’ חוה נחמני (פס”ד מה- 29.11.16)).
3. נוסח כתב תביעה – “תכלית התקנה המורה על הפירוט הנדרש בכתב תביעה היא כי נתבע יהא מודע לטענות המופנות כלפיו ולתביעות הכספיות או האחרות הנתבעות הימנו על מנת לאפשר לו הזדמנות ראויה להתגונן. כתב תביעה עמום או מבולבל, אינו ממלא אחר התכלית הגלומה בתקנה 9 ומהווה פגיעה ב”הוגנות ההליך””
“אין לקבל מצב דברים שבו תהא עילת תביעה “מובלעת” בין יתר העילות באופן שכזה שהנתבע לא ידע מהי העילה הנטענת כנגדו ומה נדרש לו להוכיח לצורך דחייתה”
“ניסוח עמום אשר לא מעמיד את עילות התביעה לאשורן ולא ניתן להבין ממנו את “חזית המחלוקת”, פוגע ביכולתו של נתבע לפרוש הגנה מלאה כנגד עילות עמומות אלה ופוגעת בהגינות ההליך המצויה ביסוד השיטה המשפטית” (ע”ע 25805-12-11 מדינת ישראל נ’ מירון חומש (פס”ד מה- 29.11.16)).
4. אפליה מטעמי מוצא – “תיתכן אפליה גם כאשר בן הקבוצה המוגנת “משתף עמה פעולה” נוכח הפנמת היחס החברתי כלפיו”
“יש לוודא בשלב הקבלה לעבודה שלאותו אדם התואם את מאפייניה של קבוצת המיעוט התאפשר לבחור בין התפקיד האמור [תפקיד יש יתרון בביצועו למי שבא מקבוצת מיעוט – מ.ל.] לבין תפקיד “מן השורה” (ככל שקיים באותה עת), מבלי ש”התקבעה” לגביו באופן בלתי מודע התאמה לתפקיד הספציפי המותנה בקבוצת השיוך שלו”
“יש לוודא בהמשך הדרך, כי “מיתוגו” של העובד שנשכר לצורך התאמה לצרכיה של קבוצת המיעוט אינו שולל בעדו את האפשרות להתקדם ולהתפתח ולעבור לתפקידים אחרים, בכפוף להתאמה, צרכי מקום העבודה וכלל נסיבות המקרה”
. . . הוכחה אפליה – אם כי בלתי מכוונת – בעת פיטוריה של המשיבה, מעצם כך שבית הספר “קיבע” בתודעתו את המשיבה כמורה לתלמידים יוצאי חבר המדינות בלבד, ולא נתן לה הזדמנות ללמד תלמידים נוספים – בין עולים אחרים (ככל שכשירותה הייתה ללמד תלמידים עולים בלבד) ובין תלמידים “רגילים” . . .” (ע”ע 51583-02-13 מרכז להכשרה מקצועית תיכונית ותורנית, מיסודה של הסתדרות הנוער הדתי העובד והלומד בישראל נ’ דינה פישר (פס”ד מה- 29.11.16)).
5. תביעה ייצוגית – פניה מוקדמת למעסיק – “יש קושי בקביעה כי מוטל על תובע לפנות לנתבע טרם הגשת התביעה הייצוגית. . . . ” (ע”ע 19275-10-12 קלינור שרותים לישראל בע”מ נ’ סאולוב ילנה ואח’ (פס”ד מה- 6.12.16)).
6. חבר וועד – הרחקה מחברות בוועד העובדים – “כאשר מדובר בחבר ועד המייצג את ארגון העובדים במקום העבודה, ונבחר לתפקידו כאורגן של ארגון העובדים; הרי שפעולות המבוצעות על ידו, אשר עשויות לגרום לעובדים לעזוב את ארגונו למען ארגון אחר – משמען התנהגות חסרת תום לב מובהקת והפרת אמון. לא יתכן כי נציג של ארגון עובדים נבחר ושלוחו במקום העבודה יפעל כנגד שולחו וייצוגו. לאור האמור, לא בכדי הוגדרה התנהגות שכזאת הפרת משמעת חמורה”
“ביקורת בית הדין על ועדת המשמעת ורשות השיפוט איננה ביקורת ערעורית, ונוסף על כך, אין היא מאפשרת החלפת שיקול דעת רשות השיפוט בשיקול דעתו של בית הדין.” (ע”ע 71659-09-16 הסתדרות העובדים הכללית החדשה-איגוד עובדי התחבורה נ’ מאיר אסור (פס”ד מה- 4.12.16)).
7. הטרדה מינית – ממונה מטעם המעסיק – בעל מרות – מטפל סיעודי – ” . . . ככלל, לעניין החוק למניעת הטרדה מינית, עת מדובר בעבודה בטיפול באדם סיעודי בביתו, יש לראות בילדיו, כ”ממונה מטעם המעסיק”, כמו גם כ”בעל מרות” ביחסי עבודה, וזאת, גם אם אינם בגדר “מעסיק” לעניין החבות בתשלום שכר עבודה ותנאים סוציאליים” (ע”ע 49900-08-15 פלונית נ’ אלמונית (פס”ד מה- 8.12.16)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:
1. עובד זר – סיום עבודה – פיצויי פיטורים – “גם נסיבות חיצוניות אשר כתוצאה מהן לא ניתן היה להמשיך בהעסקתו של עובד זר, מחמת שלא ניתן היה להשיג עבורו אשרת עבודה . . . מחמת שנעצר על ידי משטרת ההגירה . . . או מחמת שהשתנו הכללים החוקיים המאפשרים את העסקתו . . לא הוכרו בפסיקה כסיום עבודה מחמת “סיכול” אלא כ”פיטורים””.” (סע”ש (ת”א) 19413-08-14 PETROS HABTETSI ABRAHAM נ’ רוזטי מזון בע”מ (פס”ד מה- 23.10.16)).
2. עבודה בישיבה – “טענת הגנה של המעביד לפיה “ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה” תפורש בצמצום, ותיבחן על-פי אמות מידה אובייקטיביות ובהתאם לשיקולי סבירות ומידתיות הרלוונטיים למקרה הנדון, באיזון הנדרש בין צרכי העובד וצרכי העבודה.” (סע”ש (ים) 31922-10-13 עמית אבידן נ’ אורות רמות 2011 בתי מאפה בע”מ (פס”ד מה- 14.11.16)).
3. גמול עבודה בשעות נוספות – עמלת מכירה – ביה”ד דחה בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית בעניין אי הכללת רכיב עמלת מכירה בשכר הקובע לצורך חישוב גמול שעות נוספות ופסק:
“הרכיב המשתנה בשכרם של המבקשים המוגדר כעמלות (הן מסוג אחוז ממחזור המכירות והן מסוג עמלת מוצר), אינו משולם בעד שעות העבודה שקדמו להעסקה בשעות נוספות או ביום המנוחה השבועי, אלא משולם על בסיס חודשי בהתאם לביצועי המבקשים באותו החודש. . .
. . . יש לבחון את תכלית הענקת העמלות בהקשר התעשייתי והמסחרי שבו אנו עוסקים, ובין היתר, לנוכח מתכונות ההעסקה הקיימות בשוק ביניהן העסקת אנשי מכירות על בסיס שכר שעתי בצירוף עמלות מכירה, על מנת לתמרץ עובדים אלו למכור. . . .
הטלת חובה על המשיבה ועל מעסיקים דומים לכלול את העמלות כחלק מהשכר הקובע לעניין גמול עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה השבועי, עלולה להביא לשינוי בשיטת התגמול ולהפחתת העמלות, . . . . ” (סע”ש (ת”א) 22049-04-13 עתליה אביגל ואח’ נ’ באג מולטיסיסטם בע”מ (ההחלטה מה- 21.11.16)).
4. פנסיה תקציבית – רציפות זכויות – חישוב הקצבה – ” . . . חישוב השכר הקובע צריך להיעשות על-ידי הבעלות האחרונה . . . שהיא משלמת הקצבה.
מענק יובל – ” . . . מענק היובל יחושב ביחס לשיעור הקצבה, כפי שהיא משולמת בפועל. . . . ” (ס”ע (חי) 17131-02-15 אחמד חג’אזי נ’ מועצה מקומית דיר אל אסד ואח’ (פס”ד מה= 22.11.16)).
5. הריון – פיטורים – תקופת עבודה – “בתיקון 9 לחוק עבודת נשים הוסרה מסעיף 9 לחוק המילה “רצופים”. על כן, אין החוק כיום מדבר על קיום יחסי עובד-מעביד במשך 6 חודשים רצופים, אלא בלשון “עבדה”, משמע, שהמחוקק התכוון לעבודה בפועל וללא צורך ברציפות” (סע”ש (ב”ש) 16970-05-15 ריקי אשורוב נ’ שמעון גבאי (פס”ד מה- 23.11.16)).
6. פיטורי צמצום – הפליה על רקע גיל – “דווקא מאחר שמדובר בפיטורי צמצום שאינם נובעים מהתנהגות התובעת אלא מצורך ארגוני של המעסיקה – היה עליה לשקול את גילה לכף זכות ואין די בכך שגילה של התובעת לא שימש שיקול שלילי. העדר התייחסות לשיקול (או התייחסות אליו כ”שיקול ניטרלי”) הוא המכתים את ההחלטה בהפליה.
פיטורי צמצום – חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות – “לאחר שהתובעת העלתה את טענותיה – שאינן נובעות רק מגילה והקושי להשתלב בשוק העבודה אלא גם להיותה “זקוקה להגנה” בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – על הנתבעת היה לנקוט בפעולה פוזיטיבית. לדעתנו הפעולה הנדרשת במקרה זה הייתה צריכה לכלול ניסיונות אותנטיים – בזמן אמת וטרם הפיטורים – למציאת הסדר חלופי בהתאם לכישורי התובעת. הסדר חלופי יכול היה להיות המשך העסקה בהיקף מצומצם (שהרי, רק ליבת תפקידה בוטל אך לא כולו) או בחינת תפקידים אחרים בקבוצה. זאת תוך התאמת צרכי הנתבעת להתייעל ולצמצם בכוח אדם ומניעת פגיעה בזכויות התובעת.” (סע”ש (ת”א) 49821-01-16 בת שבע שמחי נ’ מוצרי מעברות בע”מ (פס”ד מה- 4.12.16)).
7. פיצוי בגין ימי מחלה לא מנוצלים- תחולה – ביה”ד פסק כי סעיף התחולה של ההסכם הקיבוצי מיום 12.1.2011 בעניין פיצוי בגין ימי מחלה לא מנוצלים מלמד שההסכם לא חל על עובדים המועסקים בחוזה אישי (פה (ב”ש) 44222-08-14 יואל ברקאי נ’ מועצה אזורית יואב (פס”ד מה- 8.12.16)).
8. רשות מקומית – מכרזים – חוו”ד היועץ המשפטי – מידע על הרשעות וחקירות פליליות – ” . . . מעבר לכך שיועץ משפטי של עירייה מחויב להיות נוכח בוועדת בחינה לצורך מכרז של מהנדס העיר, הרי שבהליך מינויו יש להניח לפני וועדת הבחינה חוות דעת של היועץ המשפטי “בדבר קיום הרשעה של המועמד בעבירה שבשל אופייה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד” . . .
אכן, פקודת העיריות עוסקת בהרשעות בלבד, אלא שעל פי ההלכה הפסוקה זכותה ולעיתים חובתה של הרשות המנהלית לבדוק ואף לקחת בחשבון גם קיומם של חשדות המצויים בחקירה משטרתית. . . .
. . . שבית המשפט אף צעד צעד נוסף וקבע שבנסיבות מסוימות מוטלת מכוח חובת ההגינות על מועמד להביא לידיעתה של ועדת המכרזים את העובדה כי הוא נתון לחקירה פלילית הנוגעת להתקשרותו עם הרשות, אף לולא נשאל על כך, וקבע כי עסקינן בעובדה מהותית ביותר למכרז, מקום בו מדובר בחקירות תלויות ועומדות להבדיל מחקירות שנסגרו. . . . .
. . . הבהיר בית הדין הארצי כי יש לדחות את הטענה לפיה מסעיף 22 לחוק המרשם הפלילי עולה כי דרישת מעסיק או מעסיק מיועד מעובד או ממציע במכרז למסור פרטים בנוגע לחקירתו היא בבחינת מעשה פלילי, והדגיש כי מעשה פלילי קם שעה שאדם “השיג או דרש” מידע כאמור “מן המרשם”, להבדיל מפנייה לעובד עצמו בדרישה לקבל את המידע מהמרשם.
עוד הדגיש בית הדין את הלגיטימיות של דרישה זו שעה שהמידע האמור רלוונטי במסגרת קבלת החלטה הנוגעת לעבודתו של העובד, בנסיבות בהן מדובר על עובד, החב בחובות אמון ותום לב כלפי מעבידתו, והחשדות רלבנטיים בהינתן סוג עבודתו ומסגרת אחריותו.” (סע”ש (נצ’) 33596-07-12 יום טוב שביט נ’ עיריית נצרת עילית ואח’ (פס”ד מה- 11.12.16)).
9. נציג עובדים – התנהגות – פיטורים – ” . . . עמידה בראש התארגנות עובדים אינה מצדיקה התנהלות בלתי כשרה על ידי העובד . . .
יתר על כן, מצופה מעובד שעומד בבסיס התארגנות של העובדים, בבחינת השליח שעומד בראש המחנה, לכבד את הכללים המקובלים במסגרת יחסי עובד ומעסיק ובמסגרת יחסי האמון שנותן המעסיק בעובדו.
. . . .
פעילות במסגרת ההתארגנות אינה יכולה לשמש הגנה מפני התנהלות בלתי תקינה של עובד במקום העבודה.” (ס”ק (ת”א) 12822-12-15 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל נ’ קל אוטו בע”מ (פס”ד מה- 21.12.16)).
10. הסכם קיבוצי – עובדים פיקטיביים – “לדידנו חוזה לתשלום שכר לעובדים פיקטיביים מבלי שהללו יידרשו לעבוד בפועל, על מנת לקנות “שקט” מטעם העובדים . . . מהווה חוזה הנוגד את תקנת הציבור על כן הוא בטל. המבקשת [חברת נמל אשדוד בע”מ– מ.ל.] היא גוף ציבורי והמדובר בכספי ציבור, אין היא רשאית לעשות בכספיה ככל העולה על רוחה ולנהוג בהם כאילו היו שלה. המדובר בבזבוז כספי ציבור אשר אין לתת לו יד. גם המשיבה [ההסתדרות – מ.ל.], אינה יכולה להסכים לבטלה של עובדיה, עליה לעודד את העובדים לעבוד בתמורה לשכרם. אשר על כן ולאור כך שמטרתו וכריתתו של החוזה נוגדות את תקנת הציבור – דינו כחוזה בטל בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים. נוסף לקביעתו שמדובר בחוזה שנוגד את תקנת הציבור, לא בלתי נמנע שמדובר אף בחוזה בלתי חוקי, . . . ” (ס”ק (ב”ש) 34208-07-16 חברת נמל אשדוד בע”מ נ’ הסתדרות העובדים הכללית החדשה האגף לאיגוד מקצועי (פס”ד מה- 22.12.16)).
11. הסכם קיבוצי – ניכוי סכום קצוב משכר העובד – חוק הגנת השכר – ניכוי כספים משכר עובד על בסיס הוראה בהסכם קיבוצי נכנסת להגדרת “חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק” (סעיף 25(א)(6) בחוק הגנת השכר) וזאת לאור הוראת סעיף 19 בחוק הסכמים קיבוציים הקובעת ש”הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי-עבודה, סיום-עבודה, וחובות אישיות המוטלות לפי אותן הוראות על עובד ומעביד וזכויות המוקנות להם, יראו אותן כחוזה-עבודה בין כל מעביד וכל עובד שעליהם חל ההסכם . . .” (ס”ע (ת”א) 26409-02-12 יונתן קסל ואח’ נ’ מדינת ישראל ואח’ (פס”ד מה- 22.12.16)).

השארת תגובה