סקירת חקיקה ופסיקה – דצמבר 2017

חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר)(הוראות שעה), התשע”ח – 2017 – החל מה- 1.1.2018, עובד שהוא הורה שילדו נפטר ועבד במקום העבודה 7 שנים לפחות לפני הגיעו לגיל פרישת חובה לא ניתן לסיים את עבודתו עקב כך שהגיע לגיל פרישת חובה למשך 4 שנים נוספות, קרי עד הגיעו לגיל 71. החוק יעמוד בתוקף עד ל- 31.12.2021 (ס.ח. 2674 מה- 14.12.2017).

בית המשפט העליון פסק:

1.  בית הדין לעבודה – סמכות – “על מנת לברר האם סמכות הדיון מסורה לבית הדין לעבודה לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה יש לבחון קיומם של שלושה תנאים: זהות הצדדים (עובד ומעביד); עילתו של הסכסוך ביחסי עבודה; זיהויה של העילה ככזו שאינה בפקודת הנזיקין. . . .  סכסוך שעילתו ביחסי עבודה הוא סכסוך שבו המחלוקת בין הצדדים נסבה על זכויות וחובות הנובעות מן היחסים החוזיים שבין עובד למעסיקו או מן הדין בתחום העבודה. המקור העיקרי למענה על השאלה מהי עילתו של הסכסוך, הוא כתב התביעה, למרות שייתכן שבמקרים מסוימים יידרש בית המשפט לצורך בחינת שאלת הסמכות גם לעובדות הנטענות בכתבי הטענות האחרים . .  ” (רע”א 8587/17 יעקב (יאשה) חאין נ’ חברת החשמל לישראל בע”מ  ההחלטה מהחלטה מה- 30.11.17)).

2.  משמעת – עבירת סמים – עובד הוראה – עבירה של שימוש בסמים המתבצעת על ידי עובד הוראה מהווה עבירה שיש עמה קלון – (בר”ש 9278/17 אלונה שפירא נ’ נציבות שרות המדינה – מדינת ישראל (ההחלטה מה- 20.12.17)).

 בית הדין הארצי לעבודה פסק:   

1. וועדת איתור – התערבות בית הדין – ” . . . מקום שהגורם הממנה אימץ את המלצותיה של ועדה מקצועית שנועדה לאתר מועמדים לתפקיד ולהמליץ על המתאימים מביניהם. ועדת איתור כזו מכנסת תחת קורתה אנשי מקצוע רלבנטיים ובעלי מומחיות בדבר, שבכוחם לאסוף מידע, ליצור תשתית עובדתית ולגזור ממנה מסקנות והמלצות. נוכח מומחיותה של הוועדה והמשאבים העומדים לרשותה, בית משפט זה עמד על כך שיש לייחס להמלצתה משקל רב, ואף כמעט מכריע, במניין שיקוליו של הגורם הממנה ” (ע”ע 50588-05-17 חברת נמל אשדוד בע”מ נ’ עו”ד ראובן וולף ואח’ (פס”ד מה- 5.12.17)).

2. שיחה בהמשך לשימוע – “אין בידינו לקבל את הטענה כי לכל שיחה בהמשך להליך השימוע, שבמסגרתה הוצעו למערערים חלופות בכל בנוגע לאופן סיום עבודתם, היה על המעסיקה לשלוח מכתב זימון ולזמן גם את בא כוחם של המערערים.” (ע”ע 50545-06-16  אברהם כהן נ’ מודגל מתכת (99) בע”מ (פס”ד מה- 6.12.17))

3. פיצויי פיטורים – שינוי מהותי באופי מקום עבודה – “באופן מהותי מקום העבודה “התפרק” ושינה את אופיו וגם אם החברה לא פורקה פורמלית ואפילו המשיכה לפעול בהיקף זה או אחר לזמן מה, זכאים היו המערערים להתפטר מהחברה בדין מפוטר ולבחור עם מי מבין בעלי החברה ברצונם לעבוד או אף לעבור לעבוד במקום אחר” (ע”ע 69049-09-16 אלוירה ליפקין פיגר ואח’ נ’ כספי-ברבי יעוץ 2004 בע”מ  (פס”ד מה- 7.12.17)).

4. הקלטה – “עצם הקלטתו של מעסיק או עמית לעבודה אינם מלמדים, בהכרח, על חוסר תום ליבו של המקליט. בסוגיה זו אין מקום לקביעות גורפות, אלא כל מקרה צריך להיבחן בהתאם לנסיבותיו”

“בעל דין אשר ערך הקלטות מצופה להגיש, או למצער להצהיר בפני הצד שכנגד, אודות כל ההקלטות שערך, בין שהן מחזקות את טענותיו ובין שהן מחלישות אותה. זאת, הן משום חובת תום הלב והן משום שבעל דין המבקש לבסס באמצעות קלטות שערך בזמן אמת טענת “אמת שיקפתי” מצופה למסור מידע אודות את כל ההקלטות שביצע  גם אם אלה לטעמו אינן רלבנטיות.”

תלונה לממונה על המנהל הישיר – פיטורים – “השאלה אם החשת הפיטורים עקב פנייה לממונה על המנהל היא שיקול פסול או לגיטימי היא שאלה מעורבת של עובדה ומשפט.  . . .  בקצה האחד של המשרעת ניתן לשרטט מקרה בו עובד פונה לממונה ומלין בתום לב על אי סדרים שלדידו קיימים ומנהלו הישיר מבקש להסתיר או להסוות. אם פנייה שכזו תהא שיקול בהליך הפיטורים הרי שעל פני הדברים עשוי בית הדין לסווג את השיקול כפסול, ולכן מודל ההכתמה עשוי להיות ישים. בקצה השני של המשרעת ניתן לשרטט מקרה בו עובד פונה לממונה על מנהלו הישיר חדשות לבקרים, ומלין על כל צעד ושעל ניהולי לגיטימי (קרי, שאין בו פסול) של המנהל, תוך יידוע כלל עמיתיו לעבודה בדבר פניותיו אלה, תוך שהוא מבקש לפגוע ולהתריס כנגד סמכותו הניהולית של המנהל בעיני הכפיפים לו. במקרה שכזה אפשר ובמקרים מסוימים יווצרו נסיבות ביחסי עבודה בהן המשך העבודה בצוותא אינו מעשי, ולכן סיום התפקיד  ויחסי הכפיפות למנהל זה – ככל שאין פתרון אחר בנמצא – עשוי להיות לגיטימי” (ע”ע 2152-10-16 אורי בן ציון נ’ האגודה לקידום החינוך (פס”ד מה- 10.12.17))

5. סכסוך קיבוצי – ערעור – ימי פגרה – ימי פגרת בתי המשפט באים במניין הימים להגשת הליך ערעורי בסכסוך קיבוצ” (ער 49423-11-17 מילועוף אינטגרציה פטם אגש”ח בע”מ נ’ כח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי (פס”ד מה- 13.12.17))

6. הסכם רציפות לבר תקנוני – קרן פנסיה ותיקה – ” . . . שעולה באופן ברור מקביעות בג”צ בעניין קוריצקי כי הסכם הרציפות עם המדינה שונה מהותית מהסכמי הרציפות באוניברסיטאות. לפי קביעת בג”צ, הסכם הרציפות עם המדינה איננו “הסכם לבר תקנוני”  אלא הסכם שיונק את חיותו מכוח חוק הגמלאות, והשונות הרלוונטית בין עובדי מדינה לעמיתים אחרים מצדיקה מתן תוקף להוראות הסכם הרציפות במדינה על פני הוראות תקנון הקרן. אולם, הסכמי רציפות שאינם מכוח חוק הגמלאות, לא ניתן להם המעמד הייחודי שניתן להסכם הרציפות במדינה שמקורו בחוק הגמלאות.”  (ע”ע 56059-05-15 ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה העברית בירושלים ואח’ נ’ האוניברסיטה העברית בירושלים ואח’ (פס”ד מה- 20.12.17))

7. טיפולי פוריות – היעדרות מהעבודה – “סעיף זה [7(ג)(4) בחוק עבודת נשים] מעגן את זכותה של עובדת העוברת טיפולי פוריות להעדר מהעבודה, אך בד בבד קובע הסדרים בנוגע לדרך מימושה של זכות זו. הוראות הסעיף נועדו להבטיח כי ההיעדרות מהעבודה לצורך טיפולי הפוריות הינה כורח. שכן נדרש אישור רופא לצורך בהיעדרות זו ולמידתה. בנוסף מטיל החוק את החובה ליתן למעסיק הודעה מראש אודות ההיעדרות הצפויה. החוק אינו קובע את פרק הזמן בו יש להודיע מראש, ועניין זה צריך להבחן בכל מקרה בנסיבותיו. לצד אלה לא נדרש לפרט באישור את סוג הטיפול הניתן ובכך נשמרת פרטיותה של העובדת. המוקד באישור הוא בהשלכות התעסוקתיות בלבד. לפיכך, אכן צדק בית הדין האזורי כי המעסיק אינו יכול לדרוש כי טיפולי הפוריות יעשו רק מחוץ לשעות העובדה דווקא. אולם, הוא זכאי לדרוש שהיעדרות מהעבודה עקב טיפולי פוריות תהא הכרחית ומגובה באישור רופא על כך (ע”ע 27630-10-16 ד”ר אילן גלבוע בע”מ ואח’ נ’ אלינה רובינוב (פס”ד מה- 21.12.17)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:   

1. שעות נוספות – בניגוד להוראות המעסיק – “אין עובד רשאי לעבוד שעות נוספות בניגוד לאיסור מעסיקו, וככל שעשה כן לא יהיה זכאי לתשלום בגין אותן שעות” (סע”ש (ת”א) 32555-11-13 גלית פוטרמן נ’ בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ  (פס”ד מה- 27.11.17))

2. עיכוב הליכים – הליך פלילי – הליך אזרחי – “הכלל הוא כי אין לעכב הליך אזרחי בשל הליך פלילי המתנהל באותו עניין ועד לסיום ההליך הפלילי. . . . פגיעה אפשרית בזכותו של אחד הצדדים, כתוצאה מהמשך ניהול ההליך האזרחי במקביל להליך הפלילי, יכולה להצדיק עיכוב ההליך האזרחי” (סע”ש (ת”א) 34004-04-16 גלית סבן נ’ קונים ישיר סחר בע”מ (ההחלטה מה- 3.12.17)).  

השארת תגובה