סקירת חקיקה ופסיקה – דצמבר 2018

תזכורת – חוק הרשויות המקומית (משמעת) – שכר לעובד בתקופת ההשעיה – ב- 26.1.2019 יכנס לתוקף התיקון לסעיף 49(א) בחוק המשמעת הקובע שעובד מושעה זכאי ל- 100% מהמשכורת הקובעת החל מהחודש הרביעית להשעיה.  

בית הדין הארצי לעבודה פסק: 

  1. מענק הסתגלות – ראש רשות מקומית – “תכלית המענק [מענק הסתגלות מכוח החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש הרשות וסגניו – מ.ל.] היא לאפשר תקופת הסתגלות לראש רשות או סגנו שצריך לחזור לשוק העבודה לאחר סיום כהונתו, שאורכה נקבע לפי תקופת כהונתו הרצופה שלאחריה הוא סיים את כהונתו.” (ע”ע 13839-01-18 ודיע עאסי נ’ מועצה מקומית פסוטה ואח’ (פס”ד מה- 3.12.18)).
  2. ארגון המורים – צעדים ארגוניים – ” . . . הארגון אינו רשאי לשבות בקשר לדרישות כלכליות או הטבות נוספות בגין התקופה שעד יום 28.2.2022, שכן זכות השביתה נתונה לארגון עובדים כאמצעי להשגת דרישותיו במשא ומתן, וכאמור, בהסכם נקבע במפורש שלא ינוהל משא ומתן נוסף על דרישות כלכליות והטבות נוספות בגין התקופה שעד ליום 28.2.2022, פרשנות לפיה ההתחייבות לשקט תעשייתי אינה חלה על הסכמת הארגון למיצוי עילות כאמור בסעיף 26 להסכם 2018 מרוקנת מתוכן במידה רבה את ההסכמה למיצוי תביעות ולשמירה על שקט תעשייתי”

סכסוך משפטי – “כמו כן, אין צורך להכביר מילים על המובן מאליו, כי ככל שמדובר בסכסוך משפטי, כגון טענה להפרת חוק או הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי, הרי שדרך המלך היא פניה לבית הדין בעניין” (סק”כ 47622-12-18 מרכז השלטון המקומי בישראל נ’ ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות ואח’ (פס”ד מה- 25.12.18))[משרדינו ייצג את המבקשים בתיק זה]

בתי המשפט המחוזיים פסקו:

  1. משמעת – דיווח כוזב על שעות עבודה – עבירת משמעת חוזרת – ענישה – “לחזרה על התנהלות אסורה יש משמעות נורמטיבית. נוכח חזרה זו יש לשקול החמרה באמצעים הננקטים לאורה.”

“מצב בו לא מועבר מסר תקיף נוכח התנהלות חמורה חוזרת עלול לשדר מסר ולפיו משלימים עמה. במקרים אלה קטן משקלן של הנסיבות האישיות ועולה משקלן של התכליות הציבוריות הנלוות לענישה.”

“במקרה שבו מדובר בעבירות משמעתיות הכרוכות במרמה – כאשר העבירה הראשונה כרוכה במרמה והעבירה השנייה כרוכה במרמה, מצטיירת מסקנה כי עובד הרשות אינו ראוי לתפקידו. מרמה מצויה בהתנגשות החזיתית הברורה ביותר עם חובות האמון, שחב בהן עובד הציבור. דיווחי שעות כוזבים כרוכים, בהגדרה, במרכיב מרמתי. . . . כאשר מדובר בחזרה על סוג זה של התנהגות, קשה להימנע מהתוצאה של פיטורין. קשה שלא ליחס משקל נכבד לעובדה שהעובד שב והפר את האמון שניתן בו. לחזרה על הפרה זו יש משקל מחמיר נכבד.

על כך יש להוסיף שהחומרה הנלווית לעבירת הדיווחים הכוזבים אינה מתמצה בעניין המרכיב המרמתי הנלווה להן. היא משקפת גם מרכיב של פגיעה בקופה הציבורית. הדיווח מוביל לתשלום כספים – כספי ציבור  – על בסיס הצהרות שאינן נכונות. ומכאן, שאם ניתנה לעובד הזדמנות להמשיך לעבוד חרף ביצוע עבירה מסוג זה בעבר, ולא היה בכך כדי להועיל, והעובד חזר על מעשיו, גדל הצורך להטיל עליו אמצעי משמעת חמור. . . . ” (עב”י (ת”א) 56780-07-18 עיריית ירושלים נ’ פלוני  (פס”ד מה- 2.12.18)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:   

  1. שימוש בטלפון נייד בזמן העבודה – ” . . . הדרישה שלא לשלוח מסרונים בזמן העבודה וגם זו של להשאיר את מכשיר הטלפון בתוך התיק בזמן העבודה היא דרישה לגיטימית של המעסיק, אשר משלם שכר תמורת עבודה” (סע”ש (ת”א) 55223-05-13 הילה ביטון נ’ יעד פתרונות בטוחים בע”מ (פס”ד מה- 8.10.18)).
  2. מנהל בי”ס – מנהל מח’ חינוך – קרבה משפחתית – ניגוד עניינים – “מעיון בהגדרות התפקידים של מנהל מחלקת חינוך ושל מנהלת חטיבת ביניים בבית ספר שש שנתי עולה שקיימת אפשרות ממשית לניגוד עניינים, בשל קרבת המשפחה שלהם, . . .”

” . . . קיים קשר הדוק ואינהרנטי בין תפקידו של מנהל חטיבת הביניים לבין תפקידו של מנהל מחלקת החינוך במועצה המקומית בנושאים רבים ומגוונים.

אי לכך, משהתובעת מועמדת לתפקיד מנהלת חטיבת ביניים הנמצא בתחום המועצה המקומית שבה מכהן דודה בתפקיד מנהל מחלקת חינוך, הרי שקיימת מבחינה אובייקטיבית אפשרות ממשית לניגוד עניינים בין שני התפקידים בשל קרבת המשפחה” (פה (חי’) 33928-07-18 עזאם מדללה נ’ מדינת ישראל משרד החינוך  ואח’ (פס”ד מה- 31.10.18)).  

השארת תגובה