סקירת חקיקה ופסיקה – יולי 2017

חוק עבודת נשים (תיקון מס’ 58), התשע”ז – 2017 – מילואים – התיקון קובע שעובד או עובדת המועסקים במשרה מלאה ונמצא איתם ילד שטרם מלאו לו 13 שנים זכאים לעבוד שעה אחת פחות ביום מבלי שינכו אותה מהשכר, בתקופה שבה בן הזוג נמצא/ת בשירות מילואים במשך 5 ימים רצופים לפחות.

לשם מימוש הזכות יש להציג בפני המעסיק אישור על שירות המילואים של בן הזוג.

יובהר, כי מי שזכאי להיעדר מהעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לא יוכל לממש את הזכות להיעדר מהעבודה בשל שירות המילואים של בן/בת הזוג.

ככל שהעובד או העובד זכאים להיעדר מהעבודה פחות משעה אחת ביום, הזכאות להיעדר מהעבודה, מכוח חוק זה, תהיה ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום העבודה לבין שעה אחת (ס.ח. 2647 מה- 3.7.17).   

החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש הרשות וסגניו) (תיקון), התשעז – 2017 – התיקון קובע, בין היתר, כי כללי “קופה ציבורית” יחולו רק במקרה שבו נבחר לשעבר המקבל פנסיה תקציבית מהרשות המקומית זכאי למקבל ממנה גם הכנסה כעובד (ק.ת. 7840 מה- 24.7.17).

תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלושי שכר), התשע”ז – 2017 – התקנות קובעות, כי מעסיק יכול למסור תלוש שכר לעובד, באמצעות שליחת התלוש לכתובת דואר אלקטרוני מטעם המעסיק או באמצעות אתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק או באמצעות כתובת דואר אלקטרוני פרטית של העובד וזאת אם העובד אישר למעסיק בכתב, בנוסח שנקבע בתקנות, למסור לו את תלוש השכר באחת מדרכים אלו.

ככל שהעובד בוחר שתלוש השכר ישלח לכתובת דוא”ל פרטית, על העובד לאשר בתוך 5 ימים מהיום שנקבע בחוק למסירת התלוש שקיבל את קבלת התלוש.

ככל שהעובד לא הודיע שקיבל את התלוש, על המעסיק למסור לעובד תלוש שכר מודפס במסירה חוזרת בתוך 5 ימים נוספים.

העברת המידע מהמעסיק לעובד תעשה תוך שימוש באמצעים סבירים שיבטיחו שהגישה לתלוש השכר והצפייה במידע שבו תהיה נגישה לעובד בלבד, או בהרשאתו.

העובד רשאי בכל עת לחזור בו בכתב מהסכמתו, לרבות באמצעות הודעת דואר אלקטרוני  (ק.ת. 7841 מה- 26.7.17).

צו הרחבה בענף הבניה, התשתיות, צמ”ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים – נספח מנופאים – פורסם צו הרחבה בעניין תנאי עבודתם של עובדים בעלי רישיון להפעלת עגורן צריח, המפעילים עגורן צריח באתרי הבניה (להלן – מנופאים) הכולל, בין היתר, הוראות בעניין שכר המינימום לשעה של מנופאי, תשלום תוספות מאמץ (גובה ובידוד), זכאות לקרן השתלמות ועוד  וזאת החל מה- 1.8.2017 (י.פ. 7555 מה- 27.7.2017).

בית המשפט העליון פסק:

העסקה בחוזה מוגבל תקופה – ” . . .  נציב שירות המדינה מוסמך לאשר התקשרות עם עובד מדינה בחוזה מיוחד, מכוח סעיף 40 לחוק המינויים לצד תקנה 1(3) לתקנות המינויים. עוד נמצאנו למדים, כי תקנה 2(8) לתקנות המינויים כשלעצמה אינה שוללת הימנו את האפשרות לקבוע מגבלת שנים בחוזה המיוחד, ואינה מהווה “הסדר שלילי”.” (בג”צ 3758/17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח’ נ’ הנהלת בתי המשפט ואח’ (פס”ד מה- 20.7.17)).

בית הדין הארצי לעבודה פסק:   

פנסיה תקציבית – מענק לפי סעיף 22 – הגדלה – “משנמצא כי תקופת שירותו הוארכה מכוח סמכות הנציב לפי סעיף 100 לחוק, ממילא התקצרה התקופה בגינה הוא זכאי לפיצוי, ועל פיה יש לחשב את המענק שלו הוא זכאי. יישום החלטת הנציב בעניינו של המערער תוך “ניתוק” הוראת סעיף 22 באופן שלא תחול עליה החלטת הנציב בדבר הארכת השירות, אינו מתיישב עם ההסדר שבחוק בכללותו, וודאי לא עם תכלית המענק, המוצאת ביטוי מפורש בלשון הוראת הסעיף הקובע את תנאי הזכאות לו, ואופן חישובו” (ע”ע 12986-12-14 בנימין ריש נ’ הממונה על תשלום הגמלאות (פס”ד מה- 25.6.17)).

בית המשפט המחוזי פסק:

משמעת – החזקת סמים – עובד הוראה –  קלון  – “כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו “מעל החוק”, ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט”

” . . . בהתחשב בשיקול של מהות המשרה, מאחר שמדובר במורה/גננת, מוצדק היה לסווג את החזקת הסמים כמעשה שיש עמו קלון” (עמש”מ (ים) 25813-04-17 אלונה שפירא נ’ מדינת ישראל נציבות שירות המדינה (פס”ד מה- 19.7.17)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:

1. צו הרחבה בחקלאות – עובד עונתי – ” . . עובד עונתי הינו מי שמבצע “עבודות חקלאיות” . .   אשר דורשות מיומנות נרכשת בביצוען, דוגמת עבודות הקטיף . . . ”

” . .  . התנאי של עבודה בת 6 חודשים – מתייחס לעבודה במהלך 6 חודשים רצופים בעונה, ולא 6 חודשים שהצטברו במהלך תקופה בלתי מוגדרת ושאינה מוגבלת . . ”

” . . . יתכן שבמקרים המתאימים בהם ניתן לזהות מתכונת עבודה שבה העובד עבד במהלך פרק זמן הקרוב לשישה חודשים בעונה נתונה או במספר עונות, או שעבד במהלך תקופה בת שישה חודשים ויותר שההפסקה ברציפותם קצרה, והינה, למשל, בת חודש או מעט מעבר לכך, ונוצרה עקב נסיבות שבגינן ראוי להתעלם ממנה, דוגמת מחלה של העובד, שירות מילואים, או חוסר תום לב של המעביד שנמנע מלהעסיק את העובד ברציפות כדי להתחמק מתשלום זכויות – במקרים כאלה ראוי בכל זאת לראות בעובד כעובד קבוע.” (סע”ש (נצ) 40319-08-13 בדארנה קאסם ואח’ נ’ דוד גוטמכר ואח’ (פס”ד מה- 27.6.17)).

2. הסכם קיבוצי – ייצוג בלתי הולם – ביטול – ” . . ולאור החשיבות הרבה שמייחס משפט העבודה לאוטונומיה שהעניק המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים לקבוע את תוכנו של ההסכם הקיבוצי במסגרת המשא ומתן הקיבוצי . . נפסק כי הסעד של ביטול הסכמים קיבוציים מחמת ייצוג בלתי הוגן של הארגון היציג לא יינתן, למעט במקרים חריגים ביותר.” (סע”ש (ת”א) 39503-05-16 נחמה ברביר ו-100 אח’ נ’ ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות ואח’ (פס”ד מה- 29.6.17))

3. נוסח זימון לשימוע – “לא מצאנו כי בהעדר ציון זכותו של התובע להיות מיוצג ע”י עורך דין או בזכותו לעיין במסמכים בהזמנה לשימוע משום פגם המצדיק פסיקת פיצוי נוסף בגין פגמים בשימוע כפי שטען התובע. אכן, אם התובע היה מבקש להגיע בליווי עורך דין או לעיין במסמכים הנוגעים לשימוע, על הנתבעת היתה החובה לאפשר לו זאת. לא מצאנו כי על הנתבעת החובה לציין הדברים אלה בהזמנה לשימוע, . . . ” (סע”ש (ב”ש) 37124-04-15 יאסר עוקבי נ’ שבע תקשורת בע”מ (פס”ד מה- 16.7.17)).

השארת תגובה