סקירת חקיקה ופסיקה – יולי 2018

חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (תיקון מס’ 21) –  התיקון קובע שלמעסיק לא תהייה טענה כלפי קופת הגמל (קופה אישית לפיצויים, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים) ששילמה לעובד את כספי הפיצויים אם לא מסר בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה (להלן – התקופה למתן ההודעה), לקופת הגמל, אחד מאלה:

  • פסק דין הצהרתי לפיו העובד סיים לעבוד בנסיבות שלא מזכות בפיצויי פיטורים, במלואם או בחלקם, בהתאם לדין ולהסכמים החלים, ושכספי הפיצויים, במלואם או בחלקם, שייכים למעסיק או שהוא זכאי לקבלם.
  • אסמכתא שנקט בהליך לקבלת פסק דין הצהרתי כאמור לעיל.
  • הודעה בצירוף אסמכתא שכספי הפיצויים, במלואם או בחלקם, ניתן להחסרה אליו על פי דין או בהתאם להסכם ההעסקה יחד עם הודעה של עובד שנחתמה לאחר סיום יחסי העבודה המאשרת זאת.

לגבי עובד שסיים לעבוד לפני ה- 8.7.18 תקופת 4 החודשים נמנית מה- 8.7.18.

בתיקון נקבע שהוא לא בא לגרוע מהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר החלים על יחסי העבודה בין העובד והמעסיק (ס.ח. 2730 מה- 8.7.18).

בית הדין הארצי לעבודה פסק: 

1.  תובענה ייצוגית – הוספת עילות במסגרת הסכם פשרה – ” . . . הוספת עילות תביעה שלא נכללו במסגרת הבקשה וההחלטה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, איננה אפשרית במסגרת הסכם פשרה שבין הצדדים “במשתמע” – אלא שלצורך כך נדרשת בקשה נפרדת להוספת עילות נוספות לעילות התביעה שאושרו במסגרת החלטת בית הדין לאשר תובענה כתובענה ייצוגית.”

“כל עוד לא ניתנה החלטה, המאשרת לתובע המייצג להוסיף עילות תביעה שלא נכללו בתביעה שאושרה כתובענה ייצוגית; אין בית הדין מוסמך לתת סעד המתייחס לעילות תביעה שכאלה; או לאשר הסדר פשרה המתייחס לעילות שכאלה.” (ע”ע 12485-06-14 ספרנסקי רומן ואח’ נ’ מרחב אבטחה שמירה נקיון ושרותים בע”מ (בפירוק) ואח’ (פס”ד מה- 5.6.18)).

2. חיוב אישי – פקודת העיריות – “הוועדה לחיוב אישי, שבראשה עומד שופט בדימוס, הינה גוף מייעץ וממליץ בלבד. היא אינה מחליטה אלא מקיימת דיון שבו ניתנת הזדמנות למי שיכול להיפגע מההמלצה, לטעון בפניה בעל פה ובכתב.

הגוף המחליט הקובע את החיוב האישי הוא שר הפנים,  . . .  “

“נוהל חיוב אישי יצק איפוא תוכן יישומי לסעיף 221 לפקודת העיריות וקבע את  אמות המידה והשלבים להפעלת הסמכות לחיוב אישי. סעיף 221 מדבר על עצה של רואה חשבון והחלטה של הממונה בדבר החיוב האישי. נוהל החיוב האישי מדבר על רואי חשבון המתמנים על ידי משרד הפנים לצורך ביצוע ביקורת החשבונות בכל הרשויות המקומיות ומסיים בהחלטה של שר הפנים בדבר החיוב האישי, ובתווך הועדה המייעצת שדנה וממליצה למנכ”ל ולשר.”

“. .. לשר יש יכולת לשנות את החיוב, כשבתוך כך מקופלת סמכותו ליצור אותו. ” (ע”ע 35779-05-17 עיריית טירה נ’ חליל קאסם ואח’ (פס”ד מה- 21.6.18)).

3. דמי הבראה – “. . . נקודת המוצא היא כי אין מניעה עקרונית שתשלום דמי ההבראה ייכלל בשכרו השעתי של העובד ובלבד שהדבר נעשה בהסכמה.”

“נקודת המוצא היא כי ייחוס משמעותי של שכר העובד לדמי ההבראה אינו בהכרח מיטיב עימו, אלא עשוי לפגוע בו. זאת, כיוון שהיקף ההפקדות  הסוציאליות עבורו מצטמצם עקב הפיחות בערך השעה (ללא מרכיב דמי ההבראה הגבוהים). אף אם נניח – מבלי להכריע – כי עשוי להיות לסוגית גובה דמי ההבראה פן הסכמי הרי שיסוד גמירות הדעת ביחס לשיעור המוגדל של דמי ההבראה צריך להיות ברור וחד משמעי בשל השלכותיו הפוגעניות.”

עבודת לילה – ” . . .  עבודת לילה אינה מוגדרת באמצעות טווח שעות מסוים, אלא די בכך ששעתיים מצויות בטווח כדי שהעבודה תיחשב כעבודת לילה. המדובר בפרשנות רחבה, שכן שעתיים בטווח שעות הלילה הופכות את המשמרת כולה לעבודת לילה. האיזון המתחייב מרוחבה של ההגדרה מתבטא  בכך שהמחוקק לא חייב תשלום שכר גבוה יותר או גמול שעות נוספות בגין כל עבודה המתבצעת במסגרת עבודת לילה, אלא אך קיצר את אורכו יום העבודה לצורך תשלום גמול שעות נוספות.  . . .

משמע, בהתאם לסעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה, עבודת לילה מביאה לקיצור יום העבודה משמונה שעות לשבע שעות, כך שגמול השעות הנוספות בהתאם לדין משולם החל מהשעה השמינית ואילך. . . .

מזכות חוקית זו חוזה העבודה אינו יכול לגרוע, ולכן בהתאם לחוק עומדת לעובד זכות לקבל גמול שעות נוספות עבור השעה השמינית והתשיעית אם המדובר בעבודת לילה, קרי עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06.00.” (ע”ע 54650-09-16 שלמה שובל נ’ בטחון שרותים אבידר בע”מ (פס”ד מה- 20.6.18)).  

4. תביעה בערכי נטו – “ככלל אין מקום להושיט סעד שיפוטי בערכי נטו, שכן בענין זה הכמות מבטאת מהות.” (ע”ע 3393-02-17 יונתן גב נ’ ג.מ. מעיין אלפיים (07) בע”מ (פס”ד מה- 24.6.18))

5. העדר תצהיר הנתבע – ” . . אם בית הדין אינו נותן אמון בגרסת התובע, אזי ה”אין” בגרסתו אינו הופך ל”יש” המצדיק קבלת התובענה אך מפאת מחדלי הנתבע מהעדה או הגשת תצהיר. משכך, מחדל מהעדה אכן עלול לפעול לחובת בעל הדין ואולם אין בכך לחייב בהכרח את קבלת התובענה, כששאלת השפעת המחדל על גורל התובענה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ותיבחן בשים לב למארג הראייתי, לרבות מידת מהימנותה של גרסת התובע. הערכה זו של התשתית הראייתית היא עניין לערכאה הדיונית.” (ע”ע 25818-05-17 נריה קבלן נ’ טאבון בן יהודה בע”מ (פס”ד מה- 8.7.18)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:   

1. משמעת – חוק יסודות התקציב – חוזה בכירים – “במסגרת סעיף 34 לחוק המשמעת, לא נקבעה סמכות ליתן למעסיק הוראות באשר לתנאי העסקת העובד במשרה אליה הוא מועבר, או באשר לגורלו של חוזה העבודה של העובד, מקום בו הועסק בחוזה אישי. זאת, למעט סמכות בית הדין למשמעת להורות על “הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע”, מתוקף סעיף 34(4) לחוק המשמעת. בפרט, לא הוסמך בית הדין למשמעת לקבוע כי לאחר ההעברה למשרה אחרת יישמרו תנאי ההעסקה של העובד. משלא נקבעה סמכות כזו, ספק אם ניתן לקראה לתוך החוק. “

“מבחינת תכליות דיני המשמעת, חיוב המעסיקה להעביר את העובד למשרה אחרת (מתוקף אמצעי ההעברה), שאינה ניהולית (מתוקף אמצעי הפסילה), תוך שמירה על תנאי שכר בכירים ששולם לתובע כמנהל אגף – אינה עולה בקנה אחד עם תכלית דיני המשמעת ומעבירה מסר בעייתי . . . מבחינת שיקול דעת הרשות המעסיקה והאינטרס הציבורי, אילוצה לשלם לעובד שכר בכירים, הגם שאינה רשאית להעסיקו במשרה בכירה, או במשרה ניהולית כלשהי; כשלצד זאת על המעסיקה לאייש את משרת מנהל אגף משאבי אנוש על ידי אחר ולשלם לאחר שכר מנהל אגף – קשה להצדיקה. מכאן שמתעורר ספק באשר לסמכות בית הדין למשמעת להורות כי בנסיבות העניין על המדינה להוסיף ולפעול בהתאם לחוזה הבכירים.”

“מעת שניתן פסק הדין המשמעתי, אשר הורה על העברת התובע ממשרתו, ועל פסילתו ממשרות כאמור – נוצרה מניעה חוקית להמשיך ולהעסיק את התובע במשרתו.  . . . .

בנסיבות אלו, ובמונחים חוזיים יש לראות את התובע כמי שמנוע מלקיים את החוזה ובכך החוזה מופר בהפרה יסודית . . .

 . . .  מסקנה שלפיה חוזה פוקע – למשל מכוח דיני התנאי המפסיק – אינה מובנת מאליה ודורשת הנחת יסודות שהמדינה לא טרחה להניח. בנסיבות אלו, אין בית הדין רואה לנכון לעשות מלאכתה. על מנת להכריע בסכסוך, ניתן להסתפק במסקנה שלפיה החוזה היה בר ביטול, וכך קבענו. . . .

כללו של דבר: אנו קובעים כי עקב העברת התובע ממשרתו, כמצוות פסק הדין המשמעתי, קם לעירייה כוח לבטל את חוזה הבכירים. ” (סע”ש (נצ’) 51669-04-17 יהושוע אלגאלי נ’ עיריית צפת  ואח’ (פס”ד מה- 13.5.18)).  

2. צו הרחבה – אכיפה על ידי ארגון עובדים יציג – ” . . שארגון יציג רשאי לפעול לאכיפת צו הרחבה גם במקום עבודה שבו הוא אינו הארגון היציג.”

” . . .בסכסוך קיבוצי, אין זה מתפקידו של בית הדין לדאוג לאינטרס הקבוצה, אלא, זהו התפקיד של ארגון העובדים אשר הינו בעל דין בתיק.

מאותה סיבה – אין זה תפקידו של בית הדין בסכסוך קיבוצי למנות מומחה אשר יבדוק שהעובדים קיבלו את מלוא זכויותיהם או לבדוק זאת בעצמו ואין מקום להכניס את בית הדין ל”מגרש המשחקים” או למנות אותו או מי מטעמו כמפקח על המשיבה ועל הנתונים שהיא מציגה.”

” . . .העובדים אשר יש לבדוק את שכרם על פי פסק דין זה אינם משתייכים להסתדרות ולא ניתן לקבל כמובן מאליו, שהם יסכימו שגוף זר שאינם משתייכים אליו, יעיין ויבדוק את תלושי שכרם וזאת במיוחד נוכח ההלכה לענין הפרטיות של תלושי שכר ותנאי שכר.” (ס”ק (חי’) 32966-12-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ’ שיווק רוסמן בע”מ ואח’  (פס”ד מה- 5.6.18)).

3. דמי חג – עמלות – “. . . לא הייתה כוונה להכליל עובדים המקבלים את שכרם כנגזרת מעמלות ככאלו שיש להסדיר את זכאותם לדמי חג, בגין אותם ימים בהם לא עבדו, שכן עובד המשתכר את שכרו לפי עמלות, שכרו אינו מחושב לפי יחידת זמן בה עבד (שעה או יום)” (סע”ש (ת”א) 34675-12-15 חיים כהן נ’ רדיו תשעים בע”מ (פס”ד מה- 13.6.18)).  

4. הריון – בקשה להיתר פיטורים – המועד הקובע – ” . . . אם הוגשה הבקשה למתן היתר זמן סביר טרם יציאת העובדת לחופשת הלידה, ומסיבות שאינן תלויות במעסיק (כמו מצבה הרפואי של העובדת או החלטתה העצמאית של העובדת לצאת לחופשת לידה קודם ללידה)  החלה חופשת הלידה, אזי רשאית היתה הממונה לדון בבקשה לגופה וליתן היתר פיטורים. זאת, אם מצאה לנכון שהנסיבות הן כאלה שהפיטורים אינם קשורים להריון, גם אם בינתיים העובדת ילדה והחלה את חופשת הלידה. אחרת תמצא , כי המחוקק נתן עידוד לעובדת להאריך את ההתדיינות בפני הממונה, להקדים מיזמתה את מועד היציאה לחופשת לידה, ובכך למעשה למנוע את אפשרות פיטוריה למשך חודשים ארוכים, ולרוקן את סמכות הממונה.” (על”ח (ת”א) 15989-11-17 י. דורון ושות’, חברת עורכי דין נ’ מדינת ישראל ואח’ (פס”ד מה- 21.6.18)).

השארת תגובה