סקירת חקיקה ופסיקה – ינואר 2019

  1. היעדרות מהעבודה לצורך טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית, פיקוח רפואי בחודשי ההריון ובדיקות שגרתיות הקשורות להריון – חוק עבודת נשים (תיקון מס’ 61) קובע, בין היתר, שהחל מה- 6.2.2019:

א. עובדת ועובד המועסקים במשרה מלאה, כנהוג המקום עבודתם, זכאים להיעדר מהעבודה עד 40 שעות בשנה לצורך טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית. ההיעדרות לצורך טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית היא על חשבון ימי המחלה כאשר ניתן לנצל גם חלקי יום. עובדת ועובד שנעדרו כאמור לעיל זכאים לתשלום מלא על השעות הנ”ל.     

ב. עובדת המועסקת במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתה, זכאית להיעדר מעבודתה, על חשבון מעסיק, עד 40 שעות בחודשי הריונה לשם פיקוח רפואי ובדיקות שגרתיות הקשורות בהריון.

ג. במשרה חלקית הזכאות לשעות ההיעדרות לצורך טיפולי פוריות, הפריה חוץ גופית, פיקוח רפואי ובדיקות שגרתיות הקשורות להריון, היא יחסית לחלקיות המשרה, כאשר חלקיות המשרה תחושב על פי היחס בין מספר שעות עבודה החודשיות במשרה חלקית לשעות העבודה למשרה מלאה אצל אותו מעסיק או 182 שעות, הנמוך מהם (ס.ח.
2773 מה- 6.1.19
). 

2. מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים – חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס’ 12) קובע, בין היתר, שהחל מה- 7.6.2019 נדרש היתר מיוחד משר הרווחה והשירותים החברתיים למתן שירותי כ”א של עובדים שהם עגורנאים המפעילים עגורן ולמתן שירותי עגורנאות באמצעות עובדיו בלא העמדת עגורן (ס.ח. 2774 מה- 7.1.19).     

3. דמי מחלה בשל היעדרות מהעבודה בשל תרומת איבר על ידי בן זוג או הורה – חוק דמי מחלה (היעדרות בשל תרומת איבר על ידי בן זוג או הורה (תיקוני חקיקה) קובע שהחל מה- 1.2.2019 עובד זכאי לזקוף עד 7 היעדרויות בשנה, ע”ח ימי המחלה או החופשה העומדים לזכותו, לפי בחירתו, לצורך טיפול וליווי של בן זוגו או של הורהו שהם תורמים כהגדרתם בחוק תרומת איברים (ס.ח. 2774 מה- 7.1.19).

4. חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשע”ט – 2019 – ב- 16.1.2021 יכנס לתוקף חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים שיחליף חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 הקובע, בין היתר, שברשות מקומית ניתן שלא למנות אדם למשרה מסוג שיועמ”ש הרשות המקומית (להלן – היועמ”ש) קבע לגביה שנדרשת בדיקת עברו הפלילי של מועמד כתנאי למינוי אם המועמד הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לפי חוו”ד של היועמ”ש למלא אותה ובכלל זה גם אם הוגש נגד אותו אדם כתב אישום או אם מתנהלת לגביו חקירה בגין אותה עבירה והאמור לעיל יחול גם לגבי התקשרות עם אדם שאינו עובד הרשות המקומית לשם מילוי תפקיד, ביצוע עבודה או מתן שירות שהם מהסוג הנ”ל (ס.ח. 2783 מה-
16.1.19
).     

בית הדין הארצי לעבודה פסק: 

1. חוק שירות המדינה (גמלאות) – הכרה בדיעבד כמזכה לפנסיה תקציבית במקרים חריגים – “ככלל, סיווגו בדיעבד של מועסק בשירות המדינה כ”עובד”, אינו מקנה לעובד זכות לפנסיה תקציבית”

“. . . יש לעשות שימוש זהיר ביותר באפשרות להכיר בזכאות לפנסיה תקציבית מכוח עילה חיצונית לחוק הגמלאות ולייחדה ל”נסיבות מיוחדות”  . . . ולמקרים “נדירים” . . . ו”חריגים” . . .” (ע”ע 7469-09-15 פלוני נ’ מדינת ישראל (פס”ד מה- 3.6.18)).

2. פיטורי עובד הוראה – “כעולה מלשונו של סעיף זה [תקנה 3(א)(6) בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) – מ.ל.] עניינו בתמורה הכלכלית להעסקה על מנת להבטיח שאיכות ההוראה במוסדות המוכרים תהא, ככל הניתן, דומה לזו במוסדות הרשמיים. בתקנה זו אין משום התייחסות לדרך סיום יחסי העבודה. משכך, תקנות אלה, כשלעצמן, אינן יכולות להיות עוגן להחלת דרך הפיטורים אשר נקוטה במוסדות חינוך רשמיים גם במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים.” (ע”ע 55209-09-17 הישאם קובטי נ’ בית הספר היווני קתולי סי.די.אס, נזירות המושיע (פס”ד מה- 14.11.18)).

3. פיטורים – שמיעת עובדים נוספים וממונים – “אנו סבורים כי עובד רשאי לבקש עת שנשקלת אפשרות סיום העסקתו כי תונח על כף הזכות גם שביעות רצון של עובדים נוספים או ממונים לשעבר עליו. יחד עם זאת, כל עוד המעסיק מאפשר שמיעת עמדות אלה טרם קבלת ההחלטה על ידו הרי שאופן ודרך שמיעתן נתונים לשיקול דעתו בכפוף לעקרונות תום לב וסבירות.”

4. פיצוי בגין לשון הרע  – פיצוי בגין פיטורים שלא כדין – “עילה בגין לשון הרע הינה עילה נפרדת מעילת הפיטורים שלא כדין, אך בקביעת שיעור פיצוי בלתי ממוני בעילת לשון הרע ניתן להתחשב
או להפחית פיצוי בלתי ממוני שנפסקו בהליך קודם בגין פיטורים שלא כדין בהקשר לאותם
הפרסומים” (ע”ע 47288-09-17 פבל טובבין נ’ אוניברסיטת חיפה (פס”ד מה- 7.1.198)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:   

1. נוהל תשלומים רטרואקטיביים – אוגדן תנאי שירות לעובדי הרשויות המקומיות – חוקת העבודה לעובדי הרשות המקומיות – “אין טענה כי הוראת הנוהל באוגדן השירות של הרשויות המקומיות המתייחסת להפרשי שכר לתקופת העבר, מקורה בהסכם קיבוצי ומשכך באותם מצבים שחוקת העבודה מצמיחה לעובד את הזכות לשכר, אין בכוחה של הוראת הנוהל לשלול או לצמצם את זכותו של העובד לשכר. (ההדגשה במקור – מ.ל) משמעות הדברים היא כי בענייננו משהתמלאו בתובע התנאים מכוחם הוא זכאי למסלול קידום הגבוה בדרגה מעל דרגת השיא של מנהל מחלקה; אין בכוחה של הוראת הנוהל המצמצמת את זכותו של העובד, התובע כאן, לתשלום הפרשי שכר לתקופת העבר בכדי לשלול את זכותו לשכר; זכות שצמחה לו מכוח הוראות חוקת העבודה” (סע”ש (ב”ש) 14345-05-16 סלימאן אל עמור נ’ מועצה אזורית כסיפה (פס”ד מה- 12.12.18))

2. ניוד עובדים – “כאשר עסקינן בניוד עובדים, על בית הדין לבחון את ההחלטה באספקלריה משפטית ובית הדין לא יחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו, אלא יבחן אם שיקול הדעת של הרשות עומד באמות המידה שנקבעו, דהיינו, האם ההחלטה התקבלה בהתאם להסכמים החלים על הצדדים, משיקולים ענייניים, בתום לב ובהגינות ולאחר שהוענקה לעובד הזכות להשמיע כראוי
טענותיו בעניין ההעברה”

הרעה מוחשית בתנאי העבודה – פיצוי – מרחק – “הגם שאנו מקבלים שהשינוי גרם לאי נוחות מסוימת לתובעות, אין לקבל את הדרישה לפיצוי עקב כך בשל שתי סיבות עיקריות: האחת היא ששינוי בתנאי העבודה הינו חלק מן הפררוגטיבה הניהולית…, כל עוד השינוי נעשה באופן סביר. השנייה היא, כי לא מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה אשר יכולה להוות הפרה של הסכם העבודה שנכרת בין הצדדים.

למעלה מן הצורך, נבהיר לגופו של עניין, שהמרחק בין הלשכה הישנה ללשכה החדשה הינו של כ- 6
ק”מ. מדובר במרחק סביר שאין בו בבחינת שינוי בלתי מידתי בתנאי עבודתן של התובעות. לפי תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ”ד-1964, תיחשב הרעה בתנאי העבודה למוחשית לצורך התפטרות בדין פיטורין, ככל שהמרחק בין מקום המגורים למקום העבודה עולה על 40 ק”מ. ניתן להסיק מהוראה זו, דרך היקש, שמרחק של 6 ק”מ לא מהווה הרעה מוחשית.”

תיקון טעות – “הלכה פסוקה היא כי אין לתקן טעות בטעות.תשלום הטבה בטעות או שלא כדין לעובדים אינו מצמיח זכות להמשך התשלום לאותם עובדים עצמם, וכן לא לקבלת ההטבה לעובדים נוספים. במקרים מעין אלו יש להפסיק את מתן ההטבה שניתנה בטעות או שלא כדין ולהשיב את העניין להחלטת הגורם המוסמך” (סע”ש (ת”א) 52149-12-15 ציפי יעקובי נ’ מדינת ישראל רשות האכיפה והגבייה, נציבות שירות המדינה (פס”ד מה- 16.12.18))

3. קרן פנסיה – אחריות המעסיק – “מכל מקום, הנתבעת, כמעסיק, היתה אחראית לברר עם התובעת, במועד תחילת עבודתה, באיזה קרן פנסיה היא בוחרת. זאת במיוחד לאור האפשרות הסבירה כי כבר היה לתובעת חשבון פעיל בקופה קיימת, בהיותה בעלת וותק קודם בהוראה. הנתבעת לא פעלה כנדרש ממנה ובכך התרשלה כלפי התובעת” (סע”ש (ת”א) 34848-07-16 איריס מלו נ’ מועצה מקומית תל-מונד (פס”ד מה- 20.12.18))

4. הסכם מרץ 99 – קידום אחד נוסף – סייעות סבב – סייעות קבועות – “אין חולק כי התובעות מוגדרות כ”עובדות ותיקות” (ראו סעיף ההגדרות להסכם מרץ 99′ וסעיף 27 לעמדת המדינה).  אין גם חולק כי התובעות נקלטו לתקן שהיה קיים במועד הקובע ואשר למועסקות בו היו תנאי העסקה חורגים שאושרו. השאלה היא, האם מעברן של התובעות ממעמד של “סייעות ברוטציה” למעמד של
“סייעות קבועות ותיקות” נכנסת בגדר “קידום אמיתי לתפקיד בכיר יותר”? לטעמנו, התשובה לשאלה זו היא שלילית” 

” . . . . בפרשת אקווה, שם נדרש כי הקידום בתפקיד יהא קידום אמיתי ולא בבחינת “שדרוג” של התפקיד. בענייננו דומה כי ניתן לראות במעבר בין שיבוץ כסייעת ברוטציה לשיבוץ כסייעת קבועה-ותיקה כשידרוג תנאי העסקה, ולא כקידום אמיתי לתפקיד בכיר יותר.” (סע”ש (ב”ש) 62323-11-15 יוספה מלכה גדליה נ’ עירית אשקלון  (פס”ד מה- 25.12.18)).

השארת תגובה