סקירת פסיקה – אוגוסט 2020

בית המשפט העליון פסק:

תעודת מחלה גורפת – קורונה –  “חוק דמי מחלה לא אִפשר לרשב”צ [ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות – מ.ל.] להוציא את תעודת המחלה הגורפת כדי לחייב באמצעותה את כלל המעסיקים בישראל לשלם לעובדיהם, שבבידוד כפוי, דמי מחלה אף כשאלו אינם מגלים שום תסמיני מחלה ואין הם נשאים של הנגיף. תעודה זו הוצאה אפוא בחוסר סמכות ודינה בטלות.”

החל מה- 1.10.2020 תעודת המחלה הגורפת שהוציא משרד הבריאות למי שצריך להיות בבידוד עקב חשיפה לחולה קורונה בטלה. (בג”צ 1633/20 “סל” שירותי סיעוד ואח’ נ’ מדינת ישראל ואח’ (פס”ד מה- 27.7.2020))

 

בית הדין הארצי לעבודה פסק:   

  1. עבודת נשים – פיטורים – הצעה לשוב לעבודה – אישור רפואי על הריון – “השאלה מהי הצעה אותנטית לחזרה לעבודה מצד מעסיק לאחר שנודע לו דבר הריונה של העובדת היא שאלה מעורבת של משפט ועובדה. ברי כי ההצעה צריכה להיות (בין היתר ומבלי למצות) לאותו תפקיד (אלא אם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות אחרת), באותם תנאים וכן מכבדת מבחינת דרך הצגתה. זאת, על מנת להבטיח שההצעה אינה מן השפה ולחוץ ואינה על מנת לצאת ידי חובה בלבד.”

“העובדה שההצעה באה בעקבות ייעוץ משפטי שקיבל המעסיק, כשלעצמה, אינה מלמדת בהכרח על העדר כנותה, ככל ששאר הנסיבות מלמדות על היותה אותנטית ומכבדת. כמו כן, אין בבקשת מעסיק, שלא ידע על דבר ההיריון, כי יומצא אישור רפואי בדבר היות העובדת בהיריון במועד כניסתם לתוקף של הפיטורים כדי להעיד על חוסר תום לב מצידו או העדר כנות ההצעה. מעסיק רשאי לבקש אישור כאמור על מנת לוודא שאכן חל עליו האיסור המשפטי מכוח החוק לפטר עובדת ללא קבלת היתר, ואין בכך משום הכבדה רבה על העובדת או פגיעה בפרטיותה” (ע”ע 65350-09-19 סקול מרקט בע”מ נ’ הילה אילוז שמעוני (פס”ד מה- 24.6.2020))

  1. מכרזים – פגם מוסרי ערכי במועמד – “לעיתים דבר חקיקה המסדיר מינוי לתפקיד מסוים מציב בדרישות הסף דרישה לענין העדר עבר פלילי ולעיתים הוא שותק ביחס לכך. בהקשר זה נקבע בפסיקה כי “גם כאשר אין מניעה סטטוטורית כאמור, עדיין חובה על הגורם הממנה להתייחס לטענה בדבר פגם מוסרי-ערכי הקיים במועמד, ולהפעיל את שיקול דעתו בסבירות בבחינת התאמתו לדרישות התפקיד” . . . במילים אחרות, כשירות (המתמקדת בתנאי הסף) לחוד והתאמה (המתמקדת בבחירת המועמד המיטבי) – לחוד.”

“על ההתחשבות בעברו הפלילי של אדם בעת שקילת מועמדותו לשירות הציבורי חולשים שיקולי מדיניות סותרים: מחד, העבר הפלילי משפיע על אמון הציבור במערכות הציבוריות, כשאמון זה חיוני כחמצן לפעילותן התקינה  . . .

. . . . שיקול אמון הציבור בעל משקל מיוחד כאשר עסקינן במוסדות חינוך, בהם מחויבים הילדים ללמוד מכוח דין, שכן אז אמון הציבור מושפע גם מתחושת המוגנות של התלמידים והוריהם. זאת, בשל היות התלמידים קטינים הזקוקים להגנה מיוחדת, ובשל היות החינוך והלימוד חובה על פי דין. . . .

מאידך, קיים האינטרס בתקנת השבים, קרי לאפשר לעבריין שהורשע בדין ושיקם עצמו לפתוח דף חדש ולשוב לחיק החברה ולהשתלב בה. זהו אינטרס של החברה, וזהו אינטרס הציבור. . . .” (ע”ע 20515-06-20 מדינת ישראל נ’ ד”ר אברהם ברקאי ואח’ (פס”ד מה- 11.8.2020))

  1. הרמת מסך ההתאגדות – אי העברת ניכויים – “אי העברת ניכויים משכר העובד ליעדם עשויה להוות עילה להרמת מסך . . . גם ביחס לעילה זו יש להפעיל שיקול דעת ואין מדובר בקביעה אוטומטית . . . מכאן שלא די בהכרח באי העברת כספי הניכויים כעילה להרמת מסך, הגם שזו עשויה להיות נסיבה משמעותית. בנוסף, גם אם יימצא שקמה הצדקה להורות על הרמת מסך, תיתכן גם הרמת מסך חלקית ביחס לעילה קונקרטית בלבד.”

הרמת מסך – עמותה – “אלא, שבזמן שבתי המשפט ובתי הדין חוזרים וקובעים שעמותה אינה חסינה מהליך של הרמת מסך, לא רבים הם המקרים בהם מורם מסך ההתאגדות בעמותה בפועל. השלמת המהלך, קרי, ביצוע הרמת מסך כשמדובר בעמותה (בבתי הדין לעבודה, ובכלל) אינה טריוויאלית. כך, בעוד שסעיף 6 לחוק החברות נוקט במלים “בעל מניה”, לא ברור כלפי מי אמורה הרמת המסך בעמותה להתבצע – וכדוגמא האם כלפי כלל “חברי העמותה”, מייסדיה, ה”רוח החיה” מאחוריה או חברי הוועד המנהל (שאמורים להיות גם חברי עמותה, לאור סעיף 33(א)(1) לחוק העמותות). . . . וניתן להניח כי היישום בפועל, תוך היקש מסעיף 6 לחוק החברות, אמור להיעשות כלפי אותם חברי עמותה אשר היו מודעים – בכוח או בפועל – לשימוש הפסול שנעשה באישיותה המשפטית הנפרדת של העמותה.” (ע”ע 21196-05-18 מיכאל שון ואח’ נ’ נעמי קאהן-לינדר ואח’ (פס”ד מה- 7.8.2020))

 

בתי הדין האזוריים לעבודה פסקו:

  1. רשויות מקומיות – תנאי סף חיצוני במכרז – “מסעיף 50 לצו המועצות המקומיות [ צו המועצות המקומית (נוהל קבלת עובדים) – מ.ל] עולה כי מועמדים שאינם עונים על תנאי הסף של המכרז לא יוזמנו לוועדת הבחינה. נשאלת השאלה האם בחינת התקיימותם של כל תנאי הסף תיעשה על ידי ועדת הבחינה בעת ראיון המועמד? או שמא בטרם כינוס הוועדה? בפסיקה נקבע כי במכרז יש להבחין בין “תנאי סף פנימי” לבין “תנאי סף חיצוני” כאשר תנאי מוקדם ‘חיצוני’ משמעותו קיומם של נתונים עובדתיים אובייקטיביים מסוימים, שבהעדרם אין מועמד רשאי לבוא בשערי המכרז, ורשויות המכרז אינן מוסמכות לסטות מהם. תנאי מוקדם ‘פנימי’ משמעותו קיומם של נתונים עובדתיים מסוימים, שההתייחסות אליהם על-ידי רשויות המכרז היא סובייקטיבית במובן זה, שקביעתם חייבת לעבור תהליך של הערכה או של אומדן על-ידי רשויות המכרז.

התובע אינו עונה לתנאי סף חיצוני במכרז,  . . . . הקביעה האם התובע הינו בעל תואר  . . . אינה כדוגמת תנאי ניסיון ניהולי ואינה כרוכה בהערכה והפעלת שיקול דעת. על כן הסמכות לקבוע האם מתקיימים תנאי [ההשכלה – מ.ל.] . . . אינה נתונה לוועדת הבחינה ומצופה היה מהמועצה לבחון ולקבוע זאת בשיתוף עם נציגי משרד החינוך ומשרד הפנים, בטרם כינוס הוועדה.” (פה (חי’) 15213-01-18 סאמי שינאוי נ’ מועצה מקומית כפר מנדא ואח’ )פס”ד מה- 30.6.2020))

  1. רשויות מקומיות – הרכב חסר של וועדת מכרזים – “העובדה כי הועדה התכנסה בהרכב חסר של חמישה חברים, אינה מביאה למסקנה כי נפל פגם בהליכי המכרז או כי החלטת הועדה בטלה. יש ליתן את הדעת כי הצו אינו קובע הוראה לפיה חובה על הועדה להתכנס רק בהרכב מלא.  לעיתים יתכנו מקרים בהם חלק מחברי הועדה אינם יכולים ליטול חלק בדיוניה, והדבר לא מביא למסקנה כי בשל כך קיימת חובה לבטל את מועד התכנסות ועדת הבחינה.  הדבר עשוי להביא לדחיות חוזרות ונשנות בהתכנסות הועדה ולעיכוב באיוש משרות פנויות ברשות המקומית. עיון בצו מעלה דווקא כי ניתן להסיק ממנו שהוראותיו מאפשרות התכנסות הועדה בהרכב חסר.  זאת ניתן ללמוד מהוראת מסעיף 78(א) לצו [צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים) – מ.ל.] הקובע כי “החלטות ועדת הבחינה יתקבלו בקולות יושב הראש ושניים מחבריה”.  היינו, ההרכב המזערי שבו יכולה ועדת בחינה להתכנס הוא של שלושה חברים: יו”ר הועדה  ועוד שני חברים.  בהתאם לסעיף 3.9 לנוהל [נוהל קבלת עובדים מ- 5/2018 של משרד הפנים – מ.ל.], יו”ר ועדת הבחינה הוא נציג הרשות מקומית באותה ועדה. במקרה כאן, התכנסה הועדה בהרכב העולה על ההרכב המזערי של שלושה חברים. תחת זאת כללה הועדה חמישה חברים, וביניהם יו”ר הועדה, תפקיד אותו מילא יו”ר המועצה.

זאת ועוד. לא רק שהוראות הצו לא אוסרות התכנסות ועדת בחינה בהרכב חסר, אלא שגם כללי המשפט המינהלי לא קובעים כלל מוחלט לפיו ועדה שהתכנסה בהרכב חסר היא ועדה שהחלטתה בטלה. כל מקרה יבחן לפי נסיבותיו. . .”

וועדת מכרזים – מועצה מקומית – מועצה אזורית – חבר ועד עובדים – “יש לדחות את טענת התובעת בסיכומיה כאילו בועדה לא נכח נציג של ארגון עובדים מאחר ולא מדובר היה בנציג של ועד העובדים במועצה.  התובעת מפנה בענין זה לסעיף 6.2.1 לנוהל.  טענה זו אין לקבל שכן נוהל זה, ובעיקר סעיף 64 לצו, לא דורשים נוכחות בועדה דווקא של חבר ועד העובדים במועצה.  הצו דורש נוכחות של נציג ארגון עובדים, וזה אינו חייב להיות בהכרח חבר ועד העובדים במועצה.  בועדה נכח נציג של הסתדרות העובדים, ודי בכך.” (פה (חי’) 1209-07-20 נסרין ח’יר נ’ המועצה המקומית בית גאן ואח’ (ההחלטה מה- 27.7.2020))

  1. אי מתן הודעה על תנאי עבודה – יודעין – ” . . .  . בפסיקת בתי הדין לעבודה פורש המושג “ביודעין” שבסעיף 5 לחוק הודעה לעובד בדומה לאופן בו פורשה דרישת “ביודעין” בסעיף 26א(ב)(1) לחוק הגנת השכר, התשי”ח-1958 לגבי מקרה של אי מתן תלוש שכר לעובד. לעניין סעיף 26א(ב)(1) נפסק כי נדרשת כוונה מיוחדת שתתלווה להפרת ההוראה החוקית בה מדובר והיא כוונה שהפרת הוראת החוק תקדם אפשרות לפגיעה בזכויות העובד על ידי יצירת אי ודאות שלמניעתה נחקקה ההוראה . . . .

בענייננו, אפילו לא נמסרה לתובע הודעה על תנאי העסקתו או נחתם עמו הסכם עבודה כנטען על ידו, לא הוכח כי הדבר נעשה על מנת לפגוע בזכויותיו תוך יצירת אי ודאות לגביו. תנאי העסקתו של התובע פורטו בפניו חודש בחודשו עם מסירת תלושי שכרו ודוחות הנוכחות שלו לידיו.” (סע”ש (ת”א) 54520-11-17 משה מימוני נ’ עוף והודו ברקת – חנות המפעל בע”מ (פס”ד מה- 28.7.2020))

השארת תגובה