סקירת פסיקה וחקיקה – אפריל מאי 2016

תקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור), תשע”ו-2016 – המועד להגשת ערעור על החלטה או החלטת ביניים של הממונה או של נציב שירות המדינה הוא שנים עשר חודשים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעת המערער (ק.ת. 7648 מה- 18.4.16)

בית המשפט העליון פסק:

חוק גיל פרישה – בית המשפט העליון דחה עתירה לביטול סעיף 4 בחוק גיל פרישה הקובע שמעסיק יכול לחייב עובד/ת לפרוש מהעבודה עקב הגיעם לגיל 67 (בג”צ 9134/12 פרופ’ משה גביש ואח’ נ’ הכנסת ואח’ (פס”ד מה- 21.4.16)).

בית הדין הארצי לעבודה פסק:    

  1. חישוב גמול שעות נוספות – “דרך המלך היא ביצוע חישוב מדויק של הגמול המגיע לעובד בהתאם לדו”ח הנוכחות של כל חודש . . .”

פיצויי פיטורים – שעות נוספות – “אין לקחת בחשבון בעת חישוב השכר הקובע את גמול השעות הנוספות לו זכאי העובד בגין עבודה נוספת שבוצעה על ידו” (ע”ע 35349-03-14 יהודה בבייב נ’ טרקוטה אופקים תעשיות חרס בע”מ ואח’ (פס”ד מה- 21.3.16)).

  1. חוק שירות המדינה (גמלאות) – שאירים – ילד שנולד מזרעו של נפטר – “חוק הגמלאות אינו קובע תנאי כלשהו להיותו של ילדו של הגמלאי בגדר “שאיר” ולזכותו לקצבת שאירים. על פי לשון החוק, ילדו של הגמלאי (לרבות ילדו החורג או ילדו המאומץ) הוא בגדר “שאיר” של הגמלאי מעצם מעמדו כילדו של הנפטר, ולא נדרש שיתקיים בו תנאי כלשהו לצורך הגדרתו כ”שאיר” או לצורך זכאותו לקצבת שאירים”

” . . . חוק הגמלאות לפרשנות המקנה לילד שנהרה ונולד לאחר מות אביו זכאות לקצבת שאירים, . . . ”

אם של ילד שנולד מזרעו של נפטר – קצבת שאירים – מלשון החוק עולה כי שני התנאים החלופיים לזכאות לקצבת שאיר – זוגיות בת שלוש שנים לפחות או הולדת ילד  – צריכים להתקיים במועד הפטירה של הזכאי לקצבת פרישה. נוכח האמור, אנו סבורים כי בכל הנוגע לזכותה של בת הזוג לקצבת שאירים, לשון החוק אינה מאפשרת לפרש את החוק באופן שזכותה של בת הזוג לקצבת שאירים יכולה להיבחן במועד מאוחר יותר למועד הפטירה, כך שתקום לה זכאות לקצבת שאירים ככל שנולד לה ולגמלאי ילד שנהרה ונולד לאחר פטירתו של הגמלאי” (ע”ע 40755-05-10 מדינת ישראל נ’ ג’.מ.מ (קטינה, אמה מ.מ.)  (פס”ד מה- 19.4.16)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:

  1. מסתננים – חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כ”א – “אין מקום לקבל את טענת הנתבעת, לפיה בהעדר התייחסות מפורשת לעובדים זרים שנכנסו לישראל בניגוד להוראות חוק הכניסה לישראל . . . יש לקבוע כי החוק [העסקת עובדים ע”י קבלני כ”א – מ.ל] לא יחול על קבוצת עובדים זו” (סע”ש (ת”א) 15561-04-13 TSAADA TOWELDE נ’ א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע”מ (פס”ד מה- 10.1.16)).  
  2. גניבה ממעסיק – מעילה – סמכות עניינית – “תובענות העוסקות בעילת גניבה ומעילה בכספי מעסיק תתבררנה בפני בית משפט אזרחי” (סע”ש (ב”ש) 4162-07-15 דוד יונה נ’ מאפיית הראשונים (1985) בע”מ (פס”ד מה- 16.3.16)).
  3. פיצוי למעסיק – עובד שגרם לכך שפרויקט שבו עבד אצל מעסיקו הקודם עבר למעסיקו החדש חויב לשלם למעסיקו הקודם 100,000 ₪. (ס”ע (י-ם) 47674-03-10 ניסים שוקר – מהנדסים יועצים בע”מ נ’ ליאוניד פוליבוי ואח’ (פס”ד מה- 22.3.16)).
  4. פיטורים – הריון – פיצוי – “כאשר לא נגרם לתובעת נזק ממון, בכל הנוגע להשתכרותה השוטפת, בשים לב לעובדה כי שכרה לאחר הפיטורים עלה וכן בנסיבות בהן אי החוקיות שבפיטורים נוגעת לקבלת ההיתר לפיטורים ואינה קשורה לסיבת הפיטורים, לדעתנו, כל אלה מהווים טעמים מיוחדים שלא לפסוק פיצוי בשיעור של 150% מהשכר בתקופה המוגנת, אלא להפחיתו לפיצויים בגין נזק הממון שנגרם לתובעת בהיותה בהיריון, והכוונה לזכויות הקשורות לוותק ואשר התובעת היתה זכאית להן בתום התקופה המוגנת” (סע”ש (ת”א) 53153-03-14 שושנה דזורייב נ’ משה מדואל (פס”ד מה- 27.3.16)).
  5. פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה – “שעה ששוכנענו כי הנתבעת נמנעה מלמסור את חוזה העבודה לתובעת, זכאית התובעת לפיצוי בגין אי מסירת הסכם העבודה בכתב . . ” (סע”ש (ת”א) 57954-03-14 חיה מרים ממן נ’ הבית של תיתי בע”מ ואח’ (פס”ד מה- 3.4.16)).
  6. שינוי היקף משרה – הפחתת שכר – “עובד שמבקש להפחית את היקף משרתו, צופה באופן טבעי גם כי שכרו יופחת בהתאם. לכן, העובדה שהתובעת בסמוך לאחר הפחתת היקף המשרה, . . . המשיכה לקבל את אותה משכורת , לא יכולה להיות נעלמת מעיניה.” (סע”ש (י-ם) 15195-06-13 טובה יקירה בן נון נ’ עיריית ירושלים (פס”ד מה- 7.4.16)).
  7. ענף הבניה – קרן פנסיה – “ההסכם הקיבוצי [בענף הבניה – מ.ל.] הטיל חובה על הנתבעת לבטח שכר תעריפי בלבד בקרן בניין” (ס”ע (ת”א) 41163-06-10 רחל דודו נ’ “שלהב” בניה ופיתוח בע”מ (ההחלטה מה- 18.4.16)).
  8. חוק שעות עבודה ומנוחה – משפחתון – “לאור אופי העסקתם של התובעים, במסגרת משפחתון, בו הם חיים ומנהלים בית עם ילדיהם הביולוגיים וילדי המשפחתון, בשל המורכבות של העסקה במתכונת שכזו, כאשר “הפרטי” משתלב בדרך שאינה ניתנת להפרדה עם “העבודה” ונוכחותם של התובעים בבית המשפחתון נדרשת במשך החלק הארי של ימיהם ולילותיהם, הרי שקיים קושי רב להחיל על העסקתם את חוק שעות עבודה ומנוחה” (סע”ש (ב”ש) 56669-04-13 כלנית רבינוביץ ואח’ נ’ עמותת יחדיו באר שבע והדרום (פס”ד מה- 19.4.16)).
  9. תביעה ייצוגית – הסתדרות – “המחוקק גילה את דעתו כי לא התכוון לכלול במסגרת חוק תובענות ייצוגיות עילת תביעה בין עובד לארגון עובדים ולו רצה המחוקק לאפשר הגשתה של תובענה ייצוגית בעילה של עובד נגד ארגון עובדים, חזקה עליו כי היה מציין עילה זו במפורש . . .”

” . . . נוכח המהות של תפקיד ההסתדרות כארגון עובדים אל מול עובדיה או גימלאיה ונוכח המהות של דיני הגנת הצרכן, לא ניתן להחיל את דיני הגנת הצרכן על יחסי ארגון עובדים וחברים בו לרבות עובדים או גימלאים” (ת”צ (ת”א) 4192-03-12 שלי גרוס ואח’ נ’ הסתדרות העובדים הכללית החדשה (החלטה מה- 4.5.16)).

  • רשויות מקומיות – העסקת קרובי משפחה – בסקירת מרץ 2016 ציינו את ההחלטה בתיק פה (חי) 24854-12-15 סאלח עבד אל חלים נ’ מועצה מקומית כפר מנדא ואח’ (ההחלטה מה- 27.2.16). לתשומת לבכם כי ההחלטה הנ”ל בוטלה בהסכמת הצדדים (בר”ע 26566-03-16 מדינת ישראל נ’ סלאח עבד אל חלים ואח’ (ההחלטה מה- 29.3.16)).

השארת תגובה