סקירת פסיקה וחקיקה – נובמבר 2016

דמי לידה – חישוב השכר הקובע לתשלום דמי הלידה יבוצע על בסיס השכר בשלושת החודשים שקדמו ללידה או על בסיס השכר בששת החודשים שקדמו ללידה, הגבוה מהם (חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס’ 183), התשע”ז – 2016; ס.ח. 2585 מה- 27.11.16).
בית הדין הארצי לעבודה פסק:
1. עבודת נשים – הריון – צמצום היקף משרה – ” . . . במקרה הרגיל, אין תוקף להחלטה על צמצום היקף המשרה של עובדת בהריון – אפילו אם הכנסתה אינה נפגעת . . . אלא אם יתקבל היתר מכח חוק עבודת נשים, וכי ההחלטה על צמצום היקף המשרה תיכנס לתוקפה רק לאחר מתן ההיתר. דרך המלך היא, אפוא, . . . . קבלת היתר ורק לאחריו צמצום היקף המשרה.” (בר”ע 36369-09-16 נועה נופר נ’ מדרשת שדה בוקר בנגב (חל”צ) ואח’ (ההחלטה מה- 13.10.16)).
2. פיצוי לדוגמה – תלושי שכר – “. . . . בפסיקת שיעורם של “הפיצויים לדוגמה” . . . בגין הפגמים האמורים בתלושי השכר, היה מקום ליתן משקל למהות אי ההתאמה שבין הנתונים בתלושים ובין דרישות התוספת לחוק הגנת השכר, שבה מפורטים הפרטים שעל תלוש שכר לכלול . . ולא להסתפק במניין ההפרות שבכל תלוש ותלוש. דינו של תלוש שכר הנוקב בשכר שאין לו קשר לשכר המשולם בפועל, שונה מדינו של תלוש שכר שנתוניו הכלליים (כגון פרטי הצדדים, מספר ימי העבודה במקום העבודה וכיוצא באלה פרטים כלליים) אינם מדויקים. . .
בקביעת הפיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק, יש להביא בחשבון, לצד מהות ההפרה, את הנחיות חוק הגנת השכר ואת אמות המידה שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה על עצם הטלת הפיצוי ועל שיעורו, כמפורט להלן. . . . בעת יישום הוראות החוק יש להתייחס, בין היתר, לחומרת ההפרה, למשכה, לתום לבם של הצדדים וכמובן לתכלית ההרתעתית של הוראות סעיף 26א לחוק הגנת השכר” (ע”ע 28228-03-15 איזבלה לוקס נ’ ארז זיסמן (פס”ד מה- 31.10.16)).
3. סעד כספי זמני – הסתמכות – ” . . משמדובר . . . בסעד כספי זמני כאמור, שתשלומו על פי טיבו היה מותנה בפסיקה חלוטה . . . אזי טענת ההסתמכות על אותו תשלום ראויה להידחות” (ע”ע 65158-12-14 מדינת ישראל נ’ שוקי משעול (פס”ד מה- 16.11.16)).
4. נט המשפט – המצאה כדין – “על פי נוסח תקנות סדר הדין האזרחי גם לאחר התיקון בהוראת השעה, צפייה יזומה בנט המשפט בהחלטה או בפסק הדין של בעל דין או בא כוחו או עצם משלוח הודעה באתר על כתב בי דין על ידי המזכירות אינם בגדר “המצאה כדין” על פי התקנות. כתב בי דין ייחשב ככתב בי דין שהומצא כדין רק אם נתקבלה הודעת דוא”ל הכוללת קישור להחלטה או לפסק הדין בכתובת הדוא”ל שמסר בעל דין או בא כוחו להנהלת בתי המשפט. (ע”ר 47788-12-15 עמישב שרותים בע”מ נ’ רמי מוסט (פס”ד מה- 21.11.16)).
5. רישום הסכם קיבוצי – הממונה על יחסי העבודה – סמכותו – “הסמכות הסטטוטורית שניתנה לממונה לרשום הסכמים קיבוציים כוללת בחובה את כל הדרוש על מנת להגשים את תכלית הרישום. לצורך כך, על הממונה לוודא כי מדובר בהסכם בכתב; כי הצדדים החתומים עליו הם מעסיק או ארגון מעסיקים מחד וארגון עובדים מאידך; כי ארגון העובדים אשר חתום על ההסכם הוא ארגון עובדים יציג (לפי ההגדרות השונות להסכם קיבוצי מיוחד והסכם קיבוצי כללי); כי המסמך נחזה על פניו להיות הסכם קיבוצי מבחינת הנושאים הכלולים בו כאמור בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים; וכי ההסכם אינו מנוגד לחוק כלשהו, לתקנת הציבור או לעקרון השוויון, כאשר בדיקת התוכן תיעשה בזהירות מירבית ותישמר למקרים חריגים”
“הממונה רשאי לפיכך ואף חייב לדון במכלול ההיבטים של טענת “אי כשרות” שהועלתה בפניו . . . לרבות – במקרים בהם עולה ספק בקשר לכך – השאלה אם הצטרפות העובדים לארגון העובדים הטוען ליציגות נעשתה באופן וולונטארי או שמא בהתבסס על לחצים חיצוניים, לרבות מצד המעסיק ” (סב”א 62655-11-14 הסתדרות העובדים הלאומית נ’ הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח’ (פס”ד מה- 27.11.16)).
בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:
1. מענק יובל – מורה – עבודה בהוראה בחו”ל – אין להביא את שנות עבודה בהוראה בחו”ל בחישוב השנים המזכות עובד הוראה למענק יובל. (תע”א (ת”א) 4551/10 פייגה פרולין ואח’ נ’ מדינת ישראל – משרד החינוך (פס”ד מה- 5.10.16)).
2. חופשה שנתית – “עובד אינו יכול להחליט כי הוא יוצא לחופשה, עליו לתאם עם מעסיקו את מועד החופשה. זכותה של הנתבעת שלא לאשר חופשה” (סע”ש (ת”א) 38248-01-15 בת שבע מרים שבתאי נ’ כח הפרסום בע”מ (פס”ד מה- 15.10.16)).
3. לשון הרע – ממונה – סמכות ביה”ד לעבודה – ” . . . המשותף לכל מרכיבי המונח “נושא משרה” כאמור בסעיף 24 (1)(ד1) לחוק [ביה”ד לעבודה – מ.ל.] ימצא בעקרון “האחריות הנגזרת משליטה” כלומר: למעסיק תהא אחריות ללשון הרע שהוצאה על ידי א/נשים בהתקיים שני תנאים: האחד – שלמעסיק יש יכולת לשלוט בהתנהגותם של אותם א/נשים במסגרת יחסי העבודה והשני – שהם בעלי מרות ביחס לתובע/ת – בין במישרין ובין בעקיפין – הכוללת יכולת השפעה וסמכות ניהולית, מקצועית ואישית.” (סע”ש (ת”א) 42160-06-16 סאמיה גחלב נ’ מרכז משען בע”מ ואח’ (החלטה ופס”ד חלקי מה- 30.10.16)).
4. שוויון הזדמנויות בעבודה – אפליה – ” . . נראה, כי שעה שגורם הממלא תפקיד ניהולי אצל המעסיק משמיע כלפי העובד אמירות משפילות המתייחסות לגזעו או למוצאו, הרי שהתנהלות זו באה בגדר הפליה ומשליכה ישירות על יצירתם של תנאי עבודה לא הולמים במקום העבודה. (סע”ש (ת”א) 45718-03-15 שלמה יוסף מקונן נ’ מפעלי המקור בע”מ (פס”ד מה- 30.10.16)).
5. חוק הגנת השכר – ניכויים משכר עבודה – ביה”ד דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שעניינה ניכוי שביצע מעסיק משכרו של העובד לקופת מתנות לעובדים (קופה שהמעסיק משתתף בשקל מול על כל שקל של העובדים ושימשה למימון פעילויות שונות לרווחת העובדים) וניכוי הסכום העולה על הסכום השתתפות המעסיק בארוחות באמצעות כרטיס “תן ביס” ללא שעובד נתן לכך את הסכמתו בכתב ופסק:
תרומות – הסכמה בהתנהגות – ” . . . מפסיקת בית המשפט העליון בפרשת עמית . . . עולה שניתן לפרש את הדיבור “תרומה” שבסעיף 25(א)(2) באופן מרחיב, המתיר ניכוי מהשכר גם לטובת גוף הנותן “שירותים אישיים לעובד במפעל” גם אם אינו עונה להגדרה של “ארגון עובדים” או “ועד עובדים במפעל”, כמשמעותם בסעיף 25(3).
. . . . תיתכנה נסיבות שבהם ניתן יהיה להכיר ב”הסכמה בהתנהגות” במקום ההסכמה שבכתב הנדרשת לביצוע ניכוי לטובת שירותים הניתנים לעובדים. . . . ”
כרטיס “תן ביס” – “בכל הנוגע למתן “מקדמת שכר” לפי סעיף 25(7) אין דרישה בחוק למתן הסכמה מפורשת בכתב מצד העובד לביצוע הניכוי. עם זאת, למען הסדר הטוב נכון לדעתנו יעשו מעסיקים אם ידאגו בכל זאת לקבלת הסכמה מפורשת בכתב לביצוע הניכויים בגין הארוחות, עם מסירת כרטיס מסוג “תן ביס” לכל עובד.” (תצ (ת”א) 45485-01-16 ליאור בן דוד נ’ קומסק בע”מ (ההחלטה מה- 30.10.16)).
6. הזכות לעבודה בישיבה – מארחת – מסעדה – “הגם שאנו מסכימים כי עבודתה של המארחת היא ברובה עבודה דינאמית הכרוכה במגוון פעולות, שאת חלקן ולעתים את רובן יש לבצע בעמידה ו/או בתנועה ממקום למקום, לא הוכח כי העבודה אינה מאפשרת, ולו לצורך ביצוע עבודות/פעולות מסוימות, ישיבה.” (סע”ש (ת”א) 9805-03-14 ליאת בירון נ’ דוד ויוסף דאון טאון בע”מ (פס”ד מה- 2.11.16)).
7. מענק יובל – הסכם הרציפות – ביה”ד דן בשאלה האם עובדת בפנסיה תקציבית שעבדה 15 שנה בעיריית חיפה ועבדה במדינה 19 שנה ונחתם בעניינה הסכם רציפות לפנסיה תקציבית זכאית כגמלאית לקבל מהמדינה מענק יובל בהתחשב בכל שנות עבודתה במגזר הציבורי או רק בגין השנים שעבדה במדינה ופסק:
“תכליתו של חוק הגמלאות לאפשר לעובד לשמור על רמת חיים דומה לזו שהייתה בתקופת העבודה, בקביעת אחוז מוגדר שלה.
אין זה סביר כי מענק היובל ששולם, בענייננו, במלואו, עד לפרישתה של התובעת (ואף לאחריה) בשיעור מלא וללא כל תנאי, למעט וותק העבודה המינימלי הנדרש, יופחת לא רק לפי שיעור גובה הקצבה שנקבע לתובעת כפי שנקבע בסעיף 25.552 לתקשי”ר, אלא תיעשה בו הפחתה נוספת והוא ישולם רק לפי שיעור השתתפותה היחסי של המדינה בקצבה, בהתעלם מרצף הזכויות שצברה התובעת גם מתקופת עבודתה בעירייה, וכפי ששולם לה טרם פרישתה.
פרשנות זו של המונח “יחסית לשיעור קצבתו” אינה תואמת לתכלית החקיקה.
אין בידנו אף לקבל את הטענה כי מענק היובל, הניתן למעשה באופן קבוע מידי שנה, כתוספת לשכר וללא כל תנאי למעט תנאי ראשוני של צבירת ותק כנדרש אינו בגדר תוספת קבועה לפי חוק הגמלאות.” (קג (חי’) 35058-11-12 מרים ברוך נ’ מדינת ישראל ואח’ (פס”ד מה- 14.11.16)).
8. מחלה – פיטורים – ” . . . מעסיק יכול לפטר עובד השוהה בתקופת אי כושר ומקבל דמי מחלה, אך הוא לא רשאי לקבוע את מועד סיום יחסי העבודה בטרם מיצה העובד את ימי המחלה בתשלום להם הוא זכאי מכח [חוק – מ.ל.] דמי מחלה” (סע”ש (חי’) 22914-06-13 שמואל מוסקוביץ נ’ מת”מ מוטורס בע”מ (פס”ד מה- 17.11.16)).
9. מכרזים – “שוויון נבחן לא רק אל מול שאר המתמודדים שהגיעו לשלב הריאיון על ידי ועדת הבחינה אלא גם כלפי מועמדים בכוח, שלא הגישו מועמדות משום שחשבו שאינם עומדים בדרישות המכרז” (סע”ש (ת”א) 28952-12-15 ועד הנדסאים, טכנאים ומהנדסים ברשות שדות נ’ רשות שדות התעופה בישראל ואח’ (פס”ד מה- 28.11.16)).

השארת תגובה