סקירת פסיקה – יולי 2019

בית הדין הארצי לעבודה פסק:  

1.     פנסיה תקציבית – כוננות – ” . . . בהתאם לפסיקה, גם תוספת כוננות המשולמת לעובד שביצוע עבודתו כרוך באופן קבוע בעמידה לרשות העבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות הוא בגדר “תוספת” ולא חלק מהשכר הרגיל . .”

שכר על תקופת השעיה – הפסקת הליכים משמעתיים עקב פטירה – “סעיף 53 לחוק המשמעת לא חל בענייננו כיון שהמנוח לא זוכה אלא ההליכים כנגדו הופסקו על פי סעיף 236 לחסד”פ, אשר קובע כי “נפטר אדם, ייפסק כל הליך פלילי נגדו”. בסעיף 236 לחסד”פ לא נקבע כי הפסקת ההליך משמעה זיכוי, וגם חזקת החפות העומדת למנוח אין משמעה זיכוי. יתר על כן, סעיף 55 לחוק המשמעת מסדיר במפורש את התוצאה של הפסקת הליכים, ועל כן ברור כי הוראת סעיף 53 לחוק המשמעת אינה חלה בענייננו.  

סעיף 55 לחוק המשמעת המסדיר את התוצאה של הפסקת הליכים מבחין בין שני מצבים: האחד – קבוע בסעיף 55(א) לחוק המתייחס למקרה בו חזר העובד המושעה לעבודה לאחר שהופסקו ההליכים; השני – קבוע בסעיף 55(ג) לחוק המתייחס למקרה שבו הופסקו ההליכים לאחר שהעובד פרש מהשירות.” (ע”ע 17170-11-18 טטיאנה אומנסקי נ’ מדינת ישראל (פס”ד מה- 24.6.196))

2.     הטרדה מינית – נוסח התלונה – ” . . . גם אם המילים “הטרדה מינית” לא נכתבו בה [בתלונה – מ.ל.] במפורש, וכבר הודגש בפסיקה כי” אין בעובדה שהמוטרד אינו יודע להגדיר את הפגיעה שחווה במונח המשפטי של הטרדה מינית כדי לשלול את היותה כזו“.”   

הליך הבדיקה – קיום פגישה פנים אל פנים – ” . . . שככלל, יש לשאוף גם לראות את המתלונן או המתלוננת. וביתר פירוט: במקרים שבהם מוגשת תלונה שיכולה להשתמע כתלונה על הטרדה מינית, על מעסיק לשאוף לברר אותה באמצעות פגישה אישית עם המתלונן או המתלוננת, וללא נוכחות של הממונים עליהם (אלא אם המתלוננים עצמם מבהירים כי אינם מעוניינים בקיום פגישה או מכשילים אותה).”  (ע”ע 2715-03-17 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע”מ נ’ פלוני ואח’ (פס”ד מה- 18.7.19)).

3.     פיצויי פיטורים – ידועים בציבור – השתק פלוגתא – הסכם ממון – מגורים משותפים – ” .. .  בחינת תכליתם של ההסדרים והקשרם מוביל למסקנה כי השימוש שנעשה בתיבת “ידועים בציבור” בסעיף 55 לחוק הירושה שונה מההקשר והתכלית בו נעשה שימוש בה לצורך חוק פיצויי פיטורים, ולכן בנסיבות העניין לא קמה טענת השתק פלוגתא.  . . .”

” . . .  בהסכם הממון  . . . נערכה הפרדה רכושית בין נכסי בני הזוג, אך בנסיבות העניין של כניסה לחיים משותפים בגילאים מבוגרים, בין בנישואין ובין בהתקשרות חוזית, ההפרדה הרכושית היא פעולה מקובלת שאין בה כדי לשלול, כשלעצמה, הכרה במעמד של ידועים בציבור”

” . . . המבחן אינו עומק הרגשות, אלא כוונת הצדדים לנהל חיים משותפים ומשק בית משותף תחת קורת גג אחת, .. . ”

“המבחן של תקופת המגורים המשותפים הוא מבחן המופיע בחלק מדברי החקיקה, אך אינו נדרש לפי חוק פיצויי פיטורים ולא ניתן לכפות אותו הר כגיגית על החוק. המבחן של תקופת המגורים נכון ומתאים לבני זוג שלא הסדירו את מערכת היחסים ביניהם ועל המשקיף מהצד לנסות לתור אחר כוונת הצדדים.”

” . . .חתימתו של הסכם הממון, בהיעדר טענה כי עמדו בבסיסו שיקולים זרים או כי הוא פיקטיבי בדרך אחרת, ויישומו הלכה ולמעשה במשך כל התקופה עד לפטירת המנוח, מעבירים את הנטל לטוען להיעדר מעמד של ידועים בציבור חרף הכוונה המפורשת העולה מההסכם ומיישומו בפועל על ידי הצדדים” (ע”ע 46205-08-18 אולנה סידורובה נ’ אינה מז’ריצר  (פס”ד מה- 14.7.19)).   

בתי הדין האזוריים לעבודה פסקו:

1.     התערבות ביה”ד בתוכן של הסכם קיבוצי – “הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים הם בעלי אוטונומיה לקבוע את תוכנו של ההסכם הקיבוצי שיחול עליהם.  זאת, מכח סמכות שהוענקה להם בחקיקה ראשית. בנוסף, הסכמים קיבוציים, מעצם טבעם, מבטאים הסכמות מורכבות שהן תוצר של פשרות של הצדדים להסכם, אשר פעמים רבות תלויות זו בזו ומהוות מכלול אחד.  התערבות חיצונית בחלק ממרכיבי המכלול, יכולה לגרום לחוסר איזון בתכני ההסכם הקיבוצי.  לאור מאפיינים אלו של ההסכמים הקיבוציים – היינו היותם תוצר של האוטונומיה המוקנית ליחסי העבודה הקיבוציים המבטא את חופש ההתארגנות והיותם גם ביטוי של מכלול הסכמות אשר תלויות זו בזו – ימנע בית הדין ככלל מהתערבות בתכנם של הסכמים קיבוציים שהם תוצאת משא ומתן.  זאת, גם על מנת למנוע פגיעה ביציבות ובוודאות יחסי העבודה הקיבוציים.  התערבות בית הדין בהוראות הסכמים קיבוציים תיעשה במקרים נדירים וחריגים בהם הוכח כי ההסכם הקיבוצי סותר הוראות חקיקה או פוגע פגיעה קיצונית בזכות חוקתית  . . . . גם אם מוצא בית הדין – באותם מקרים נדירים –  לפסול הסדר מסויים בהסכם קיבוצי, אין הוא אמור ליצור הוראה חלופית במקום זו שנפסלה . . .”

ארגון עובדים – איזון בין קבוצות עובדים – “ארגון עובדים רשאי, כל עוד הוא פועל ממניעים ענייניים, לאזן בין האינטרסים של קבוצות עובדים שונות במפעל . . .  לעיתים, איזון כזה מביא לכך שכלל העובדים מוותרים על תוספת שכר מסויימת, כדי להכשיר רכיב שכר חורג ממנו נהנית קבוצת עובדים מסויימת.  למשל, כדי למנוע פגיעה באינטרס ההסתמכות של אותה קבוצה אשר שולם לה רכיב השכר החורג במשך תקופה ארוכה.  איזון כזה מותר והוא מבטא ערבות הדדית של העובדים במפעל.”

 

ויתור על תוספת שכר – הסכם קיבוצי –  “יש לדחות גם את טענת התובעים כי מבחינה משפטית, הויתור על תוספת שכר לא יכול להיעשות בהסכם קיבוצי שכן לפי חוק הסכמים קיבוציים, הסכם קיבוצי יכול רק להוסיף זכויות אך לא לגרוע מהן . . . במסגרת האוטונומיה המסורה ליחסי העבודה הקיבוציים, מסור להם גם הכח לשנות בהסכמה הוראה שבהסכם קיבוצי – אף אם מדובר בהוראה אישית המיטיבה עם העובדים – באמצעות הוראה מאוחרת יותר בהסכם קיבוצי אחר, גם אם יש בשינוי זה משום הרעה עם העובדים” (פה (חי’) 12290-12-16 יעקב חי ואח’ נ’ חברת חשמל לישראל בע”מ ואח’ (פס”ד מה- 1.7.19)). 

השארת תגובה