סקירת פסיקה – יוני 2017

בית הדין הארצי לעבודה פסק:   

1.  פיצויי פיטורים – שכר קובע – עובד שעתי – חישוב השכר הקובע של עובד בשכר שעתי יהיה לפי ממוצע שעות העבודה הרגילות [שעות עבודה רגילות – שעות עבודה שאינן שעות נוספות – מ.ל.] בכל תקופת עבודתו אצל המעסיק ולא לפי ממוצע 12 בחודשים האחרונים לעבודתו כפי שנפסק בעבר בפס”ד סנונית הדגמות.

לאחר בחינה חוזרת של הדברים דומה כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 דווקא. העקרון העולה מתקנה 7 הוא חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד. עקרון זה ניתן ליישמו גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש בחודשו. שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרה מסויים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד”

” . . . אך לא מן הנמנע כי במקרה אחר, בעת חישוב פיצויי הפיטורים, לא יהיו בידי הצדדים כלל נתוני ההעסקה של עובד שעתי בתקופות עבר.  . . . מקום בו חסרים נתונים על היקף ההעסקה על פני כלל ציר הזמן, ובהעדר ראיות לשינוי מהותי במתכונת ההעסקה של העובד השעתי, ניתן לעשות שימוש בממוצע של הנתונים הקיימים, בנטלי ההוכחה בחובה לנהל רישומים וכיוצ”ב. ” (ע”ע  44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע”מ נ’ ADHENOM BERH TEAMI (פס”ד מה- 4.6.17)).    

2.  שכר – מקור מימון – מתנדב – ” . .  .ככלל קיומו של מקור למימון משרת העובד אינו תנאי לקבלת השכר . .  לא ניתן להפוך “עובד” ל”מתנדב” . . .”  (ע”ע 10083-03-16 יעקב אקסנוב נ’ העמותה לקידום הספורט בנצרת עילית (פס”ד מה- 5.6.17)).

3. רציפות זכויות – קרן פנסיה ותיקה – פנסיה תקציבית – בג”צ קוריצקי – ” . . . הפרשנות הנכונה שיש לתת לבג”ץ קוריצקי, היא . . .  הסכם הרציפות חל, גם לאחר כניסת התקנון האחיד לתוקף. לפיכך, על המדינה לשלם לגמלאים את קצבתם בגין תקופת שירותם אצלה, על פי המשכורת הקובעת, דהיינו – המשכורת האחרונה בשירות המדינה. אשר לחלקה של הקרן הוותיקה בגמלה – נקבע כי זו תיקבע על פי שיטת החישוב של המשכורת הקובעת, החלה על מבוטח פעיל באותה קרן, בהתאם להוראותיהם של חוק הפיקוח והתקנון האחיד. עם זאת נקבע בבג”ץ, כי בכל הנוגע לתקרת השכר הקובע בגין תקופת העבודה המבוטחת בקרן, תילקח בחשבון מלוא תקופת העבודה של הגמלאי, לרבות תקופת עבודתו בשירות המדינה. לאור האמור, לא מצאנו כל בסיס בבג”ץ קוריצקי לפרשנות ב”כ המערערות, כי יש לשלם למערערות את גמלתן כולה בהתאם למשכורת הקובעת בשירות המדינה”

” . . הלכת בג”ץ קוריצקי עסקה באופן חישוב הגמלה על ידי כל אחד מהמוסדות שבהם בוטח העובד העובר, כאמור שם, ולא נקבע בה שינוי כלשהו בחלוקת החבויות בין המדינה לקרנות, הקבועה בהסכם הרציפות, ולפיה כל מוסד יישא בחלקו בגמלה, והתשלום יבוצע, בפן הטכני שלו, על ידי המוסד האחרון, דהיינו – המדינה. על כן, אין לקבל את עמדת ההסתדרות כי על המדינה לשלם לגמלאים כבר כעת את מלוא גמלתם לפי המשכורת הקובעת האחרונה בשירות המדינה”

“על הצדדים [קרנות הפנסיה הוותיקות והמדינה – מ.ל.] לכן לפעול בהתאם לאמור בדנג”ץ קוריצקי ולמצוא פתרונות לחישוב הגמלה, באופן שבו לא ייפגעו הגמלאים עצמם מהמחלוקת שבין הצדדים, ולו באמצעות יישום בקירוב, ככל הניתן. ומשמדובר בגמלאים, פתרונות חייבים להימצא בקרוב.”  (ע”ע 301/08 מדינת ישראל נ’ תורה בנין  ואח’ (פס”ד מה- 18.6.17)).

4. התיישנות – הפרשות לקרן פנסיה – ” . . .  מועד קום העילה לעניין דיני ההתיישנות ולצורך תביעה לתשלום פיצוי מן המעסיק בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה נקבע בהתאם למועדים שבהם היה על המעסיק לבצע את ההפרשות ולא – על פי מועד קרות האירוע המזכה לפי תקנון הקרן. מועד שממנו ואילך היה זכאי העובד (או שאיריו במקרה של פטירה) לתשלום גימלה מקרן הפנסיה לפי תקנונה, אלמלא הפר המעסיק את חובת ההפרשה הנטענת” (ע”ע 36058-12-13 יעקב וקסלר נ’ י. אדרי ובניו מפעל מתכת והנדסה אזרחית בע”מ (פס”ד מה- 20.6.17)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:   

1. מסתנן – פיצויי פיטורים – זימון למתקן חולות – זימון עובד שהוא מסתנן למתקן השהייה בחולות על מנת להבטיח את יציאתו מישראל מהווה נסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים (סע”ש (ת”א) 45084-11-15 Towelde Gebresela נ’ קפלן את לוי בע”מ (פס”ד מה- 26.5.17)).

2. מכרזים – תנאי סף – הנחיות משרד הפנים –   ” . . . . ככלל, על העירייה לפעול על פי הוראות משרד הפנים ומשזה מורה לה כי עליה להיצמד להוראות החוק, אין העירייה רשאית, אלא אם נקבע אחרת בפסק דין, לסטות מהוראת הרגוטלור. ”

“אמנם, על פניה הוספת תנאי ניסיון או תנאי כשירות אחרים יכולה לבוא מתוך כוונה להעמיד את רמת המועמדים על רף גבוה יותר ומשמדובר בעיר גדולה, ייתכן ויש הצדקה להקשחת תנאי הסף. עם זאת, אנו מקבלים את עמדת המדינה כי שינוי תנאי הסף בתפקיד סטטוטורי עשוי לפגוע בעקרון השוויון ולהביא למצבים שבהן “ייתפר” המכרז למידותיו של מאן דהוא. מכאן, אנו מוצאים את עמדת המדינה – שכשם שאין לגרוע מתנאי הסף הקבועים בדין, כך גם אין להוסיף עליהן – סבירה.” (פה (ב”ש) 12000-11-16 הלן גלבר נ’ עיריית אשדוד ואח’ (פס”ד מה- 28.5.17)).

3. שימוע – תקופת עבודה קצרה – “גם כשמדובר בהתקשרות קצרה, זכותו של העובד לדעת את הסיבות שהניעו את המעסיק לקבל החלטה לסיים את עבודתו ולהשמיע את דבריו. חובת המעסיק להודיע לעובד פרק זמן מראש על מנת לאפשר לו להתכונן ולהעלות את טענותיו כנגד ההחלטה על סיום העסקה” (סע”ש (ת”א) 47314-03-14 לירן חסן נ’ אקטיבי ישראל (2009) בע”מ (פס”ד מה- 7.6.17)).

השארת תגובה