סקירת פסיקה – ינואר 2020

בית המשפט העליון פסק:

חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) – חופש הבחירה של העובד – “חוק הפיקוח וצו ההרחבה [לפנסיית חובה במשק – מ.ל.] קובעים זכות לעובד וחופש בחירה מלא שלו לבחור את סוג המוצר הפנסיוני בו יופקדו הכספים עבורו, וכנגדם הוטלה חובה על המעביד לכבד את בחירתו של העובד. לעובד יש זכות כאמור לבחור בקרן פנסיה מקיפה הכוללת גם ביטוח נכות ושאירים, ואם בחר בכך, מחובתו של המעביד לבטחו בהתאם, אך בכך אין כדי לשלול את זכותו של העובד להחליט ולהעדיף מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח כאמור.” (בג”צ 2360/19 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ’ היועץ המשפטי לממשלה ואח’ (פס”ד מה- 16.1.2020)).

בית הדין הארצי לעבודה פסק:  

1.     שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – התאמה – נטל כבד מדי – “משילוב ההגדרות בסעיף 8(ה) לחוק [שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות – מ.ל.] עולה כי קיומה של “הפליה” כרוכה בשאלת קיומה של “התאמה”, ושאלת קיומה של “התאמה” כרוכה בכך שאין בה להטיל “נטל כבד מדי” על המעסיק.  . . .   ולכן המעסיק מצופה לשאת בחלק מהעלויות הכרוכות ביישומו של עקרון שוויון ההזדמנויות בתעסוקה לאנשים עם מוגבלויות, ובלבד שאין המדובר בנטל כבד מדי. המושג “נטל כבד מדי” או “נטל בלתי סביר” הוא מונח נורמטיבי, ואין לו משמעות אחידה, אלא היקף הנטל הסביר משתנה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. המחוקק קבע רשימה שאינה סגורה של אמות מידה בהן יש להתחשב בעת ההכרעה בשאלת הגדרתה של התאמה ובשאלה אם הנטל הכרוך בהתאמה הינו כבד מדי (ולכן ההימנעות מהתאמה אינה מהווה הפליה) או שאינו כבד מדי (ולכן ההימנעות מהתאמה מהווה הפליה).  

שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – התאמה – תפקיד אחר – את ה”התאמה” הנדרשת לעובד עם מוגבלות עת נשקלת אפשרות פיטוריו ניתן לערוך באמצעות איתור תפקיד חלופי, ולא רק באמצעות הגמשת התפקיד שמילא העובד. התאמה בדרך של חיפוש תפקיד חלופי עשויה להידרש בין משום שהעובד אינו יכול עוד למלא את תפקידו המקורי מפאת מוגבלותו ובין משום שהתפקיד המקורי התייתר. מסקנה פרשנית זו מושתתת על כך שהמונח “התאמה” מוגדר על דרך הריבוי, ולכן רשימת ההתאמות אינה סגורה. מבחינה תכליתית החיוב לפעול לאיתור תפקיד חלופי מקדמת שילוב שוויוני בתעסוקה, שהוא אחד ממטרות החוק כעולה מסעיף 2 לחוק, . . ”

” . . .  בניסיון “לעשות מאמץ כדי לאתר למערער תפקיד חלופי התואם את מגבלותיו הרפואיות, אך זאת בכפוף לכך שתפקיד כאמור תואם את כישוריו ויכולותיו, כמו גם את צרכיה ואפשרויותיה של המשיבה”.  . . .  “אין המדובר בהכרח בחובה תוצאתית, היינו בחובה להעסיק את העובד במשרה חלופית במנותק משאלת קיומה של חלופה רלבנטית, אלא בחיוב השתדלות, היינו לנסות לחפש בשקידה ראויה תפקיד חלופי רלבנטי, כשהיקפו של המאמץ עשוי להשתנות ממקרה למקרה. חובת ההשתדלות צריכה להיות בגבולות המאמץ הסביר בנסיבות הענין”. בהקשר ליישום חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות אופיה היחסי של החובה נובע מהכפפתה לסייג של “נטל כבד מדי” . . .  חובת השקידה הראויה היא, כשלעצמה, מטילה על המעסיק חובות אקטיביות של לנקוט מאמץ סביר למציאת תפקיד חלופי.”  

” . . . לעיתים על מנת להבטיח כי הבחינה תהיה מתוך גישה יצירתית, במיוחד בתחום מתפתח זה, יש צורך בהסתייעות יועץ תעסוקתי חיצוני לארגון.

שימוע – מנהל ישיר –  ” . . . ככלל, מנהל ישיר של עובד אמור להיות חלק מתהליך השימוע, ולכן השתתפותו בהליך זה אינה מהווה ניגוד עניינים או משוא פנים.” (ע”ע 48726-11-18 שלום (שולי) רוזנברג נ’ גיוון אימג’ינג בע”מ ואח’ (פס”ד מה- 6.1.2020).

2.     דמי חגים – ”  .  . הזכאות לדמי חג אינה מותנת בעבודה בחג. נהפוך הוא.  . . . משימי החג חלו ביום בשבוע בו היתה המערערת אמורה ללמד והיא לא לימדה בשל החג, הרי שהיא היתה זכאית לתשלום דמי חגים.  . . . הזכאות לדמי חג אינה מוגבלת להיקף משרה זה או אחר.” (ע”ע 47880-03-19 טליה שטראוס נ’ המרכז החרדי להכשרה מקצועית (פס”ד מה- 13.1.2020)).   

בית המשפט המחוזי פסק:

משמעת – חיבוק – מנהל – כפיף – ” . . . שככלל, אסור למנהל לחבק עובדים הכפופים לו, אף כאשר המניע לחיבוק אינו פסול. חיבוק עלול להתפרש על ידי המחובק בצורה שונה מזו אליו התכוון המחבק, וכן עשוי החיבוק להתפרש באופן שלילי על ידי מי שצופה בו . . . משכך קיים פוטנציאל לפגיעה בתדמיתו של השירות הציבורי בכלל ובתדמיתה של מערכת החינוך בפרט.”

” . ..  .ככל שהמדובר במשרה בכירה יותר, אזי נדרש מנושא המשרה להקפיד יותר במילוי תפקידו על התנהגות הולמת . . .”

” . . . החיבוק או ניסיון החיבוק, בהם הודה למעשה המערער, מהווים התנהגות בלתי הולמת של המערער בעת מילוי תפקידו כמנהל בית ספר . . .” (עבי (חי’) 48732-08-19 יורם רוזנברג נ’ מדינת ישראל (פס”ד מה- 29.12.2019)).  

 

בתי הדין האזוריים לעבודה פסקו:

1.     רשויות מקומיות – וועדת מינהל שירות – קרובי משפחה – “מקובלת עלי בשלב זה עמדת המדינה כי יש להביא לאישורה של ועדת מינהל שירות גם מסגרת העסקה היוצרת קשרי עבודה בין בני משפחה, ולא רק מקרים בהם יש כפיפות או יחסי תלות”  (פה (נצ’) 5965-10-19 פארס זיאדאת נ’ מדינת ישראל ואח’ (פס”ד מה- 28.11.2019)).

2.     רשויות מקומיות – חוזה בכירים – פנסיה צוברת – מענק יובל – ביה”ד דחה תביעה של שלושה גזברי רשויות מקומיות שהועסקו בחוזה בכירים (נוסח 1993) והיו בפנסיה צוברת לקבלת מענק יובל, בין היתר, מהטעם שהזכות למענק יובל לא כלולה בחוזה הבכירים עליו הם חתומים.  

רשויות מקומיות – חוזה בכירים – מרשם האוכלוסין – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – ביה”ד דחה את התביעה לעדכון שכר הבכירים לפי מרשם האוכלוסין, בין היתר, מהטעם שהתובעים ידעו ממועד תחילת העסקתם שרמת הרשות המקומית מתעדכנת לפי הלמ”ס. (פה (ת”א) 6411-09-16 גיורא ראובני ואח’ נ’ מועצה מקומית קרני שומרון ואח’ (פס”ד מה- 16.12.2019)).      

 

3.     תביעה נגד בעל מניות – חיוב בהוצאות – ” . . . בעל דין המגיש תביעה גם נגד בעלי מניות צריך לקחת בחשבון שאם תביעתו נגד בעלי המניות תידחה יהיה עליו לפצות את בעלי המניות על גרירתם להליך לחינם. מצופה מבעלי דין בטרם הגשת תביעה שישקלו בכובד ראש האם לצרף להליך בעל מניות (לנוכח עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת) ושלא יעשו כן ביד קלה על ההדק.” (סע”ש (ת”א) 39180-05-14 Bunlai Phaderm נ’ ניראור ניהול מסעדות בע”מ ואח’ (פס”ד מה- 15.1.2020)). 

השארת תגובה