סקירת פסיקה – ספטמבר אוקטובר 2020

בית המשפט העליון פסק:

בוררות – ערעור על החלטת רשם – “ערעור על החלטת רשם בענייני בוררות תמיד יהא בזכות ולפני שופט בית המשפט בו הוא מכהן” (רע”א 3736/20 פלוני נ’ זאב רום (פס”ד מה- 20.10.2020)).

בית הדין הארצי לעבודה פסק:   

  1. פנסיה תקציבית – רכישת זכויות – “מקובלת עלינו טענת המדינה, לפיה אין ברכישת זכות לקצבה בהתאם לתקנות הגמלאות כדי להעמיד את הרוכש במצב עדיף על מצבו של מי שהועסק בכתב מינוי לתקופה דומה. . . .  אין מקום לטעמנו לאפשר למערער לזכות במשכורת קובעת כוללת עדיפה אך משום רכישת הזכויות” (ע”ע 37579-11-19 אוהד אילן נ’ מדינת ישראל (פס”ד מה- 9.8.2020)).
  2. בית הדין לעבודה – סמכות מקומית – ” . . מלשון התקנות לא עולה כי הסמכות המקומית נקבעת ביום פתיחת ההליך (או במועד אחר). כללי הסמכות מבוססים על העובדות הרלבנטיות כפי שנטען שהיו במועד הגשתו של ההליך, ואלו כידוע יכולות להתברר ולהשתנות במהלכו. . . . ונדייק: אילו תתקבל טענת המבקשת לפיה הסמכות המקומית “ננעלת” במועד הגשת התביעה או הבקשה, תתרוקן מתוכן פסיקתו של בית דין זה, כמפורט לעיל, לפיה גם בסמכותו של בית הדין לעורר את שאלת הסמכות המקומית. אם נקבעת הסמכות ביום פתיחת ההליך וזו מתקבעת ואינה ניתנת לשינוי, מה הטעם במתן האפשרות – הקבועה בתקנות – לצד שכנגד להעלות טענות כנגד הסמכות המקומית? יתר על כן, אילו תתקבל טענת המבקשת הרי שייפתח פתח לאפשרות “לעקוף” את הוראות התקנות ולמצבים שאינם רצויים לפיו צדדים פועלים בדרך של “Forum Shopping”  ומגישים תביעות כנגד מספר נתבעים, חלקם פיקטיביים, רק כדי “לנעול” את הסמכות המקומית בהתאם להעדפתם, ולאחר מכן ייפעלו למחיקת הנתבע שאינו רלבנטי תוך שלילת האפשרות לשינוי מקום הדיון והתאמתו לסמכות המקומית בפועל.” (בר”ע 24688-08-20 מיטל בשרי נ’ המועצה הישראלית לצרכנות ואח’ (ההחלטה מה- 20.8.2020)).  
  3. התארגנות עובדים – תכליתה של הלכת פלאפון היא למנוע השפעה פסולה של המעסיק בין באופן ישיר ובין באמצעות מי מטעמו על מימושה האפקטיבי של זכות ההתארגנות של העובדים במקום העבודה, וכפועל יוצא מכך היא חלה רק על פעולות של עובדים הנעשות מטעם המעסיק ולא מכוח עצמם. עת העובדים, לרבות עובדים בדרג הביניים, פועלים מכוח עצמם מדובר בשיח של העובדים “בינם לבין עצמם”, בלשון הלכת פלאפון, ובשיח זה לעובדים בדרג הביניים יש מקום ויש זכות להשתתף וזאת במסגרת מימוש זכותם להתארגן ולקחת חלק פעיל ביוזמת ההתארגנות”. (עס”ק 5073-07-20 ישיבת אש התורה נ’ הסתדרות העובדים הכללית החדשה (פס”ד מה- 20.8.2020)).
  4. חוק שעות עבודה ומנוחה – ” . . . חרף חשיבותו של החוק [חוק שעות עבודה ומנוחה – מ.ל.] עליה אין מחלוקת, ומבלי להמעיט כלל מערכו, ראוי לציין כי ייתכנו מקרים בהם לא יהיה זה נכון או לא יהיה צורך להחילו כלשונו. בהיותו חלק מחקיקת המגן, מטבע הדברים מתחייב גם כי ישנם מקרים או עובדים שאינם זקוקים להגנות שמכוח חוק זה. יותר מכך, ייתכנו מקרים בהם יהיה זה מלאכותי ואף בלתי אפשרי להחיל את החוק.” 

      רכזי ביטחון שוטף – “סיכומו של דבר מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי לפיה עבודתם של המערערים [רכזי הביטחון השוטף – מ.ל.], במהותה ובמתכונתה, אינה מאפשרת את יישום ההסדרים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה ולפיכך מוצדק להחריגה מתחולת החוק. בנסיבות אלה, אנו קובעים כי החוק אינו חל ביחס לעבודת המערערים, וזאת בהתאם לסעיפים 30(א)(5) ו-(6) לו” (ע”ע 56292-10-17 אריה שחר ואח’ נ’ מדינת ישראל  (פס”ד מה- 25.8.2020)).

  1. תלוש רעיוני – צירוף מסמכים לסיכומים – “אין כל ערך ראייתי לתלוש רעיוני שמוצג על ידי מי שאינו עורך התלוש ואינו יודע להסביר כיצד נערך, ולא ניתן לצרף מסמכים שאינם “מן המפורסמות” ללא תמיכה ראייתית כלשהי בכלל ובשלב הסיכומים בפרט” (ע”ע 13038-10-17 עמותת “נשים אמליסון” נ’ פאטמה יוסוף יעקוב פתיחה ואח’ (פס”ד מה- 27.8.2020)).  
  2. הסכמים קיבוציים – ויתור על זכות אובליגטורית – “. . .  מוכרת האפשרות של ויתור על זכות אובליגטורית מכוח ההתנהגות של מי מהצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים.  במובן זה, היה מקום ליתן משקל להתנהלות הצדדים במשך השנים ולפיכך לקבוע בעניין זה ממצאים עובדתיים ברורים.” (עס”ק 50062-06-17 ההסתדרות הרפואית בישראל נ’ מדינת ישראל ואח’ (פס”ד מה- 23.9.2020))
  3. הודעה על תנאי עבודה – התיישנות – נטל ההוכחה – “ההפרה המיוחסת למשיבים היא על כן הימנעות ממסירת הודעה על תנאי עבודה בניגוד להוראות סעיף 1 לחוק, לפיו המעסיק ימסור לעובד הודעה על תנאי עבודה “לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו”. משכך, החוק קוצב מועד למסירת ההודעה, והפיצויים לדוגמה משולמים בגין אי מתן הודעה במועד שנקצב. מכאן, שאף עילת התביעה בגין רכיב זה התיישנה. עם זאת יובהר, כי יש להבחין בין הוראות החוק שעניינן חיוב בפיצוי לדוגמה לבין הוראת סעיף 5א לחוק, שהיא הוראה מתחום דיני הראיות ולא עילת תביעה, שעניינה העברת נטל ההוכחה. מקום בו לא הומצאה הודעה לעובד בתקופת עבודתו, יועבר הנטל לפי סעיף 5א לחוק כל עוד העילה בגינה מועבר הנטל לא התיישנה”. (ע”ע 40952-10-19 מיכל טל נ’ אברהם נעים (פס”ד מה- 1.10.2020)).

בתי הדין האזוריים לעבודה פסקו:

  1. טיפולי פוריות – המצאת אישור רפואי – “גיבוי הודעת העובד באסמכתאות רפואיות, יש לו חשיבות לשם קבלת קנה מידה אובייקטיבי בידי המעסיק באשרלהתאמה בין היקף ההעדרויות בפועל לבין הצורך הרפואי בכך, כמו גם לצורך היערכות המעסיק להעדרויות שמיטבן כוללות גורם הפתעה, ונועדה לערוך איזון בין צרכיו של העובד/ת לבין צרכיו של המעסיק. לכן יש מקום כי אלה לא יובאו בדיעבד”.

” . .  שהדרישה להצגת מסמכים רפואיים אינה טכנית בלבד, אלא היא מהווה חלק ממנגנון האיזונים הקבוע בחוק, ומזכותו המהותית של המעסיק לנהל את עסקיו. על כן, יהא זה מוצדק לשלול מעובד את ההגנה הקבועה בחוק, כל אימת שהוא לא קיים את חובותיו כלפי המעסיק.

אלא שבכך לא סגי. כאמור בעניין כמיטק, תכלית הדרישה לגבות את הודעת העובד לפי ס’ 7(ג)(4) במסמכים רפואיים היא להגן על המעסיק ולאפשר לו להעריך נכונה את היקף ההעדרות ואת אמינות הצורך בה.  ואולם כאשר המעסיק מוותר על זכותו זו, הוא אינו יכול להבנות מטענה שהעובד אינו זכאי להגנה משום שלא המציא את המסמכים הרפואיים. . . ”

“ויובהר – אין באמור כדי להקים הגנה לעובד מקום בו ההיעדרויות לא היו מוצדקות מבחינה רפואית. (על”ח (י-ם) 40189-11-19 יואל קנפלר נ’ מדינת ישראל (פס”ד מה- 14.7.2020))

  1. חוק למניעת הטרדה מינית – תביעה אישית נגד האחראית על מניעת הטרדה מינית – ” . . .החוק למניעת הטרדה מינית אינו מעניק לבית הדין סמכות לדון בתובענה נגד אחראית על מניעת הטרדה מינית בארגון / אצל המעסיק אלא כנגד המעסיק עצמו בעילה של הטרדה מינית, בין שבוצעה על ידי המעסיק ובין שבוצעה על ידי ממונה מטעמו לעובד או עובדת במקום העבודה ובמסגרת יחסי העבודה.” (סע”ש (ת”א) 28886-06-19 רוזית ישראל אשר נ’ עדי אהרון ואח’ (פס”ד מה- 1.8.2020))
  2. חשיפת גובה השכר – “גובה שכרו של העובד ורכיביו אינם מידע השייך למעסיק בלבד, וככלל אין מדובר בסוד מסחרי של המעסיק. מדובר במידע פרטי השייך בצורה מובהקת יותר לעובד מאשר למעסיק. למעסיק אין זכות לחלוק מידע זה, בכפוף לחובותיו על פי כל דין, בלא הסכמת העובד, אחרת ייתכן ויהיה אחראי לפגיעה בפרטיות העובד. מן הצד השני, כאשר בוחר העובד לגלות את פרטי שכרו הוא מגלה מידע פרטי שלו, דבר אותו הוא זכאי לעשותו. השכר הניתן לעובדים הינו מידע עסקי של המעסיק, אך אינו סוד מסחרי, זהו מידע הזוכה לרמת הגנה פחותה.

      מעבר לכך, יש להבחין בין חשיפת שכר לבין חשיפת עלות ההעסקה של אותו עובד או הרווח שנוצר למעסיק מעבודת אותו העובד. עלות ההעסקה והרווח כתוצאה מההעסקה הינם בבחינת מידע עסקי של המעסיק באופן מובהק יותר משכר העובד, ובהתאמה יש להגן עליהם יותר.”  (סע”ש (נצ’) 57327-01-18 מידות ומעשי נוף נ’ מרדכי הרוש (פס”ד מה- 12.8.2020))

  1. רשויות מקומיות – הרכב וועדת הפיטורים – נציג היומע”ש – “הרכב הוועדה שהתכנסה ביום 20.7.2020 כלל את גזבר המועצה וכן את מזכיר המועצה המשמש גם כמנהל כוח אדם . . . אלא שבוועדה לא ישב היועץ המשפטי של המועצה, אלא עורך דין שהוא נציגו. המועצה לא הצביעה מהו המקור הנורמטיבי שאיפשר לנציג של היועץ המשפטי שלה להיות נוכח בוועדה במקום היועץ המשפטי עצמו” (פה (חי’) 20568-08-20 זיאד עוסמאן נ’ מועצה מקומית אעבלין (ההחלטה מה- 17.8.2020)).
  2. עבודה בזמן מחלה – שלילת פיצויי פיטורים – ” . . . יש להורות על שלילת חמישית (20%) מפיצויי הפיטורים שהתובעת זכאית להם לפי חוק. מצד אחד, הוכח שהתובעת הסתירה מהנתבעת שעבדה מביתה בזמן המחלה והתובעת גם לא הביעה חרטה או הבנה להתנהלותו הפסולה. בנוסף, גם אם אין מדובר בעבירה פלילית, ודאי שמדובר בהפרת אמון משמעותית” (סע”ש (ת”א) 12675-12-17 אילנית צלח נ’ אר.סי.אי. ישראל (1999) בע”מ (פס”ד מה- 23.8.2020)).
  3. מורים – רכז מקצוע – הודעה על ביטול התפקיד – ” . . . קיימת לדעתנו חשיבות בשמירה על מידה של גמישות ביכולתו של כל מנהל בית-ספר לנהל את המוסד שהוא מופקד עליו. פיטורי מורה או הפסקת מוחלטת של עבודתו בבית-הספר היא צעד דרמטי מבחינת זכויות המורה כעובד, . . . הפסקת ריכוז מגמה, כמו במקרה שלפנינו, היא צעד בעל משמעות פחות דרמטית מבחינת יכולת ההשתכרות של המורה. על כן, לדעתנו, ככל שלא הוסכם במפורש אחרת במסגרת מערכת הנורמות הקיבוצית, הנכון הוא לאפשר למנהל גמישות וביצוע שינויים בחלוקת התפקידים גם במהלך חופשת הקיץ, בסמוך יותר לפתיחת שנת הלימודים.” (דמ (ת”א) 14543-10-18 אליעזר הנדשר נ’ משרד החינוך- היועצת המשפטית (פס”ד מה- 3.9.2020))
  4. חוק שירות המדינה (גמלאות) – מועד הגשת בקשה לרציפות זכויות – “אי הגשת בקשה לצירוף תקופות שירות ובקשה להחלת הסכם רציפות זכויות, טרם מועד הפרישה, אינה בגדר בעיה טכנית. על פי הוראות תקנות הגמלאות, החובה להגיש בקשה לצירוף תקופות חלה על העובד/ת לפני פרישתו, כחלק מתנאי הזכאות להכרה בשירות קודם מחוץ לשירות המדינה”

” . . . הוראות חוק הגמלאות אוסרות על המדינה לחתום בדיעבד, קרי לאחר פרישת העובד, על הסכם רציפות זכויות והיא אינה יכולה להיות צד להסכם כזה וגם רשויות מקומיות אשר אימצו את הוראות חוק הגמלאות מנועות מלחתום על הסכם הרציפות בדיעבד.” (פה (ב”ש) 29740-12-15 צפורה מליץ נ’ מדינת ישראל – משרד החינוך ואח’ (פס”ד מה- 3.9.2020))

  1. וועדה מרחבית לתכנון ובניה – פיטורי מהנדס הוועדה – “מלשון החוק ומהאמור לעיל עולה המסקנה כי ההחלטה על זימון לשימוע בועדות מרחביות (בין אם של עובד בכיר כדוגמת מהנדס הועדה-המבקש ובין אם של עובד מן השורה) הינה בסמכות ובידי יו”ר הועדה, בדומה להמלצת ראש העירייה על פיטורים כנדרש בסעיף 171 (ב)(1) לפקודת העיריות, כאשר הפיטורים מותנים בהחלטה ואישור הועדה כאמור באותו הסעיף.” (פה (חי’) 50050-08-20 אבראהים חדאד נ’ ועדה מרחבית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם (ההחלטה מה- 3.9.2020))
  2. איכון רכבים – “ככל שהמדינה, בכובעה כמעסיקה, מבקשת לבצע שימוש במידע הנאסף אודות נהיגתו של העובד, עליה, ראשית, לוודא כי העובד יודע על המידע הנאסף עליו בעת נהיגתו ברכב, והוא מבין כי פעולותיו ברכב מתועדות ונרשמות מהרגע שהוא מתניע את הרכב ועד למועד בו הוא מכבה את הרכב, ושנית לפרט בפני העובד את תוכן המידע הנאסף, היכן נשמר המידע, למי חשוף המידע וכן אלו שימושים וסנקציות ניתן לבצע כנגד העובד, מתוך הבנה, כי המידע הנאסף בדבר שימושו ברכב המדינה עשוי לשמש את המעסיק בקבלת החלטות בעניינו בעתיד, ולקבל את הסכמתו בכתב לכך.

. . .    על המדינה לעגן כללים אלו בחוזה עבודה אישי או בהסכם קיבוצי או בהסדר קיבוצי, אשר יקבל ביטוי, גם, בתקנון [שירות עובדי המדינה – מ.ל.]”

“. . . . מהבחינה המהותית עומדת למדינה הזכות להתקין ולהפעיל את מערכת האיכון – מערכת הפוינטר, ברכבי המדינה ובכך לאסוף מידע על התנהלות הנהגים הן מבחינת שימוש ברכב והן מבחינת בטיחות נהיגתם, שכן שתי התכליות שבבסיס רצונה של המדינה להטמיע את מערכת האיכון – הכלכלית והבטיחותית – הן, ככלל, תכליות ראויות וחיוניות במסגרת פעילות צי הרכב כחלק מעיסוקיה של המדינה,  וזאת בכפוף לכך שעל המדינה להתאים ולשנות את הנוהל בהתאם להנחיות שנקבעו בפסק הדין תוך מילוי חובת היוועצות עם המבקשים.” (ס”ק (ת”א) 2994-06-19 הסתדרות העובדים הכללית הסתדרות עובדי המדינה נ’ מדינת ישראל (פס”ד מה- 8.10.2020))

השארת תגובה