סקירת פסיקה – ספטמבר 2017

בית המשפט העליון פסק:

היטל על העסקת מסתננים – ” . . . קיומם של הבדלים בין מי שנכנס לישראל כדי לעבוד ומועסק על פי היתר, לבין מי שהגיעו במנוסה ממדינות אשר התנאים השוררים בהן אינם מאפשרים להרחיקם בחזרה אליהן, אפילו יתברר כי אינם זכאים למקלט, אינו מצדיק – כשלעצמו – לאיין את תשלומו של מס זה. דומה, כי היגיון זה חל אף בנידון דידן. ” (עע”מ 9001/16 י.ב. שיא משאבים בע”מ נ’ החשבת הכללית משרד האוצר ואח’ (פס”ד מה- 13.9.17)).

בית הדין הארצי לעבודה פסק:   

1. עבודה במנוחה השבועית – משמרת לילה במוצ”ש – ” . . . אין קמה זכאות לתמורה מוגדלת בשיעור של 150% בעבור עבודה במשמרות לילה במוצאי שבת, ככל שהעובד שהה קודם לכן במנוחה שבועית בת 36 שעות לפחות . . . ”

פיצויי הלנה – הפחתה – ” . . . אין לראות עוד בהסדר שבסעיפים 18 ו- 20(ד) לחוק הגנת השכר הסדר שלילי וכי בית הדין מוסמך לשקול שיקולים נוספים מעבר לאלה הקבועים בסעיפים אלה לצורך הגשמת התכלית המפצה והמרתיעה של פיצויי ההלנה. שיקולים המביאים בחשבון את אפיונו של חוזה העבודה כ”חוזה יחס”, את מידת הפגיעה באינטרס המוגן של העובד ששכרו הולן וכן שיקולים שמקורם בעקרונות של צדק חלוקתי הנוגעים לזהות המעסיק, לגודלו, לחוסנו הכלכלי בתקופה הרלוונטית או שיקולים הנוגעים לדרך התנהלותו של המעסיק לאורך התקופה הרלוונטית לתביעה. הן ביחס לעובד המסוים והן ביחס לעובדים אחרים” (ע”ע 43694-12-11 חברת אפי אבטחה בע”מ נ’ יעקוב (קובי) מרדכי (פס”ד מה- 28.8.17)).

2. עצמאי – הכרה בדיעבד כעובד – הדרך החישובית – ” . . . הדרך שבה יש לבחון את זכות העובד לתשלום זכויות הנובעות מהכרה בו בדיעבד כעובד שכיר, מקום שבו ההתקשרות עמו נעשתה לכתחילה כעובד עצמאי, היא הדרך החישובית. על פי הדרך הזו, מקום שבו מצויים בפני בית הדין נתונים מוכחים שמהם ניתן ללמוד מה היה שכר העובד לו היה מועסק מלכתחילה כעובד, יבוצע החישוב על פי השכר ה”שכירי” בתוספת כלל הזכויות המגיעות לעובד ורק כאשר התוצאה תעלה על הסכום שקיבל העובד בפועל, יהא העובד זכאי לתשלום ההפרש. ככל שהתוצאה תהא נמוכה מהתשלום שקיבל העובד בפועל, יהא המעסיק רשאי לזקוף את ההפרש על חשבון הזכויות שלהן זכאי העובד ואלה תקוזזנה מהתשלום שקיבל העובד”

תום לב – ” . . . אין כל חוסר תום לב בעצם הגשת תביעתו של קבלן המבקש להיות מוכר כעובד כשכיר ולהחיל עליו את משפט העבודה המגן. חוסר תום הלב בא לידי ביטוי במקום שבו עולה מהעובדות כי לתובע שהוכר בדיעבד כעובד היתה שליטה בקביעת אופן ההעסקה או שהיה ברור כי זו לא נכפתה עליו “הר כגיגית”. שיעור תמורה גבוה באופן ניכר יכול אף הוא להטות את הכף בבחינת תום ליבם של הצדדים. בנסיבות שכאלה, נקבע כי התביעה להפרשי התשלום (להבדיל מהכרה כעובד) נגועה בחוסר תום לב” (ע”ע 55425-09-11 מיכאל גוטמן נ’ שיכון ובינוי אחזקות בע”מ (פס”ד מה- 5.9.17)).

3. הארכת מועד – לבית הדין לעבודה נתונה, מכוח תקנה 125 לתקנות [לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) – מ.ל.], הסמכות העקרונית להאריך מועד הקבוע בחיקוק, לפחות בכל הנוגע להגשת ערעור על החלטות של ועדות ערר למיניהן והחלטות של גופים אחרים, זאת גם אם לצד המועד הקבוע בחיקוק להגשת הערעור לא נקבעה הוראה הנוגעת להארכת המועד, ובתנאי שלא משתמעת מאותו החיקוק, או מחיקוק אחר, שלילת הסמכות להאריך את המועד או הגבלתה” (עב”ל 33351-11-12 מוחמד דולאני נ’ המוסד לביטוח לאומי (פס”ד מה- 26.9.17)).  

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:   

1. עובד סיעוד – זמן נסיעה / מעבר ממטופל למטופל – זמן מעבר ממטופל למטופל, למעט אם מדובר בהפסקה בעבודה בין מטופלים המאפשרת לעובד לסור לביתו ו/או לעשות לצרכיו הפרטיים, מהווה זמן עבודה המזכה בשכר (סע”ש (ת”א) 36479-09-14 שהנז דשתי נ’ חברת א.ש סיעוד ורווחה בע”מ (פס”ד מה- 27.7.17)).

2. רשויות מקומיות – קרוב משפחה – צאצאיהם – יש לפרש את הביטוי “צאצאיהם” בסעיף 106 בצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים) כחל גם על קרוב משפחה מדור שני. (פה (ב”ש) 2545-11-16 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ’ המועצה המקומית ערערה בנגב (ההחלטה מה- 28.8.17)).

3. שכר יו”ר וועדה ממונה – חוזר מנכ”ל משרד הפנים 2/2004 – ” . . . שהחל משנת 2006, מדיניות משרד הפנים, הלכה למעשה, הייתה שראשי ועדות ממונות יקבלו שכר נבחרים, למעט במקרה אחד שאינו רלבנטי לענייננו (מי ששימש ראש רשות, וזכאי לגמלה)” (פה (נצ’) 41671-07-14 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ’ מועצה מקומית טורעאן (פס”ד מה- 30.8.17)).

4. תקופת ניסיון – “”תקופת ניסיון” – כשמה כן היא, נועדה לאפשר למעסיק לעמוד על טיבו של העובד ואיכות עבודתו ולבחון את התאמתו לעבודה ולתפקיד. מכאן שתקופת ניסיון מעצם טיבה, נועדה לאפשר למעסיק לשקול בדעתו אם לקבל את העובד למעמד של קביעות או להביא לסיום עבודתו בתוך תקופת הניסיון או בסיומה ”

פיטורי עובד בתקופת ניסיון – “אמות המידה לאי התאמה לצורכי פיטורים ותום לב הנדרש בפיטורי עובד בתקופת ניסיון, שונים ממקרה בו מדובר בעובד קבוע. בתקופת ניסיון, אין צורך שהתנהגות העובד תהיה שלילית במיוחד כדי להצדיק פיטורים. די בכך שיש ספק ביחס להתאמתו של העובד לדרישות ולציפיות המעסיק כדי לסיים את יחסי העבודה ” (צו (ב”ש) 56412-01-17 קובי שמעוני נ’ רכבת ישראל בע”מ (פס”ד מה- 6.9.17)).

השארת תגובה