סקירת פסיקה – ספטמבר 2019

בית הדין הארצי לעבודה פסק:  

  1. פנסיה תקציבית – שאירים – שהייה במוסד – הכנסה כדי מחייתו – ” . . מימון המדינה את שהייתה של המערערת במוסד אינו בגדר “הכנסה” לעניין ההגדרה “עומד ברשות עצמו”, שכן אין מדובר בהכנסה מרכוש או מעבודה או ממקור עצמאי אחר. מימון שהייתה של המערערת בהוסטל הוא תשלום המשולם עבור המערערת עקב מוגבלותה, וזאת כחלק ממערך זכויותיה הסוציאליות, ואין שוני מהותי בינו לבין גמלת נכות/גמלת ניידות/גמלת שר”מ . . אשר אינן בגדר “הכנסה” כמשמעה בהגדרת “עומד ברשות עצמו” בחוק הגמלאות”.” . . .  גם אם, כבמקרה הנדון, המדינה מממנת הן את עלות שהייתה של המערערת במוסד והן את קצבת השאיר, התשלומים נעשים על ידי המדינה בכובעים שונים – הראשון במסגרת חובתה כמדינה לאזרחיה ולתושביה והשני כמעסיקה של אביה המנוח של המערערת, ועל כן אין מדובר בגמלת כפל” (ע”ע 35046-02-16 פלונית נ’ מדינת ישראל הממונה על תשלום הגמלאות (פס”ד מה- 26.6.18)).
  1. עמותה – שכר – “על חברי ההנהלה בעמותה חל איסור לקבל ממנה שכר וחוק העמותות מפרט שורת כללי מינהל תקין אשר עוסקים בהגבלת שכר של עובדי עמותה ובחובות דיווח על שכר של עובדי עמותה לרשם העמותות. דרך התנהלות של “תשלום בשחור” אינה חוקית ופוגעת בערכים חברתיים רבים. התנהלות זו חמורה על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעמותה אשר מנהלת כספים ציבוריים”

עמותה – השבת כספים – “כאשר מדובר בעמותה, הפועלת באמצעות אורגניה, אף אם חלק מהמנהלים היה שותף לחלוקת כספים בניגוד לדין יחד עם המערער, לא ניתן לקבוע שהעמותה “ידעה” על הפעילות האמורה או שעצמה את עיניה לנוכח הדברים, ומכל מקום למי ששותף לפעילות המתוארת לעיל אין סמכות לוותר או למחול על כספים שנלקחו מהעמותה שלא כדין. כפי עולה מסעיף 34ג(ב) לחוק העמותות שצוטט לעיל, כי על חבר עמותה להשיב כספי חלוקה אסורה אף אם אושרה, שלא כדין, על ידי מוסדות העמותה, והוא הדין ביחס לנושא משרה בעמותה, ומקל וחומר מנכ”ל העמותה, שחובתם להשיב כספים שקיבלו שלא כדין וללא דיווח תוך הפרת חובת הנאמנות המוטלות עליהם כלפי העמותה. . . .

 . . .  כל עוד הוכח שהמערער נטל מהעמותה שלא כדין כספים שאינו זכאי להם- עליו להשיבם, בין אם עשה זאת ב”מרמה” כהגדרתה בחוק העונשין ובין אם לאו”

קיום חובת השימוע – “מעת שהחלה המשיבה בבדיקת מהלכיו ולאור שנה וחצי ניהלה עם המערער שיג ושיח בניסיון להגיע להבנות וגם אם לא נערך שימוע פורמלי הרי שדי בבירורים, בדיונים, בגישור, ובהצעות ההסדר, כדי למצות חובה זו” (ע”ע 17221-10-17 שמואל דב שיליץ נ’ חברת קדישא חסידים (פס”ד מה- 20.8.19)).

  1. קרן פנסיה וותיקה – פנסיית נכות – משיכת כספים – “בהתאם להוראות התקנון האחיד רשאי מבוטח צעיר [מבוטח שלא קיבל מהקרן קצבת נכות חודש אחד או יותר במהלך התקופה של 60 חודשים לפני חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה – מ.ל.] להודיע על ויתורו על קבלת קצבת נכות, ואם עשה כן בטרם שולמו לו 12 קצבאות יהיה המבוטח הצעיר זכאי למשוך מהקרן את ערך הפדיון של הכספים הצבורים בחשבונו” (ע”ע 18472-10-16 אירית פרנבך ואח’ נ’ מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע”מ ואח’ (פס”ד מה- 26.8.19)).
  2. צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה – מתמחה במשפטים – “. . . החובה לערוך לעובד הסדר ביטוח פנסיוני היא חובה עצמאית, אשר מקורה הנורמטיבי בצו ההרחבה הפנסיוני שהוצא מכוח חוק הסכמים קיבוציים, ולא מכוח חוק פיצויי פיטורים, שבהתאם לתוספת לחוק [לשכת עורכי הדין – מ.ל.] אינו חל על מתמחים. ממילא קיימת אבחנה במהות ההסדרים השונים (פיצויי פיטורים; ביטוח פנסיוני) ותכליותיהם ולא מצאנו כל נימוק מבורר מדוע להרחיב את החריג שבתוספת לחוק, שיש לפרשו בצורה מצומצמת לנוכח פגיעתו בזכויות המתמחים כעובדים, ולא להחיל את הזכות לביטוח פנסיוני על מתמחה. צו ההרחבה הפנסיוני חל, אפוא, על כל חלקיו על מתמחים בעריכת דין”. (בר”ע 53034-02-19 אלי בן-חיים, חברת עורכי דין נ’ אנדראה ויויאנה מלמוד (פס”ד מה- 27.8.19)).
  3. פנסיה תקציבית – הסכם הרציפות – גובה מענק יובל – “שיעור הקצבה שלפיו ישולם המענק [יובל – מ.ל.] הוא זה שלפיו משולמת לגמלאי הפנסיה, ולא זה שנצבר אך ורק בגין עבודתו במדינה. לפיכך, אם על הגמלאי חל הסכם רציפות והמדינה משלמת לו (בהיותה הבעלות המקבלת/המשלמת) פנסיה לפי “שיעור מצרפי” שכולל הן את שנות עבודתו במדינה והן את שנות עבודתו אצל מעסיקים קודמים שהסכם הרציפות חל עליהם, על המדינה לשלם לו את המענק לפי שיעור מצרפי זה. אם על הגמלאי לא חל הסכם רציפות והפנסיה שלו משולמת לפי שיעור הקצבה שנצבר בגין עבודתו בשירות המדינה בלבד, ישולם לו מענק היובל לפי שיעור קצבה זה” (ע”ע 56409-02-15 מדינת ישראל נ’ מרים ברוך ואח’ (פס”ד מה- 9.9.19)).

בתי הדין האזוריים לעבודה פסקו:

  1. לינה מקום העבודה – “עצם הלינה במקום העבודה ומחוץ לבית העובד לא תיחשב כשלעצמה “עבודה” לעניין חוק שעות עבודה ומנוחה. המבחן הקובע הוא, האם דרושה הלינה כחלק ממהות העבודה, היינו האם מדובר בלינה המחייבת פעילות העובד בלילה.  

עוד בזיקה לכך, ראוי לחדד ולהבהיר, כי שעות כוננות אינן “שעות עבודה” במובנן הקלאסי, הגם שהתמורה המשתלמת עבורן היא שכר עבודה, המשולם עבור שעות שהן מחוץ לשעות העבודה”. (ס”ע (ת”א) 34654-09-17 שלומי טלקר ואח’ נ’ חברת קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע”מ (פס”ד מה- 2.7.19)).

  1. פנסיה תקציבית – גמלאות – ערעור על החלטת הממונה – ” . . ההלכה הפסוקה בכל הקשור לשיקול דעתו של בית הדין בבוחנו את החלטת הממונה. בהתאם להלכה זו, החלטת הממונה היא החלטה מנהלית ובית הדין לא יחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו, אלא יבחן האם מדובר בהחלטה שניתנה בסמכות ובסבירות, משיקולים ענייניים”.

עובד הוראה – רכישת זכויות – על מנת שמורה או גננת יעמדו בתנאי סעיף 17(3) בחוק שירות המדינה (גמלאות) שמקנים להם זכות לפרוש לגמלאות לאחר תקופת עבודה בהוראה של 20 שנה, יהא גילם אשר יהא, אין להביא בחשבון תקופות שבהם היו בחל”ת ורכשו זכויות (עלח (ת”א) 9180-12-17 רינת לבקוביץ בקלצ’וק נ’ מדינת ישראל (פס”ד מה- 22.7.19)).

  1. פנסיה תקציבית – עבודה במקביל – גמלאות כפל – “מסעיף 32(ה) לחוק [שירות המדינה (גמלאות)- מ.ל.] עולה, שהמחוקק קבע כי עובדים המועסקים בשירות המדינה ובגופים שקופתם הוגדרה כקופה ציבורית, לא יכולים לצבור זכויות לפנסיה מעבר לכל עובד אחר שעבד במשרה מלאה במדינה לפי המשכורת הקובעת שהנה הגבוהה מבין המשכורות.

סעיף 32(ה) אינו מתייחס כלל לגורם המשלם את הגמלה, אלא לעצם השירות בגוף שקופתו הוגדרה כקופה ציבורית.

כמו כן, הסעיף אינו פוגע בסכום הגמלה המשולמת על ידי קרן הפנסיה,  אלא מתייחס לסכום המשולם על ידי המדינה (מנהלת הגמלאות) מכח חוק הגמלאות בלבד” (קג (נצ’) 36123-04-16 דבורה קנץ נ’ הממונה על תשלום הגמלאות (פס”ד מה- 30.7.19)).

  1. התפטרות עקב מצב רפואי לקוי – הודעה מוקדמת – ” . . נסיבות שמצדיקות התפטרות בשל מצב בריאותי, מצדיקות גם אי הגעה בפועל לעבודה. יחד עם זאת, התובע אינו יכול להשאיר את הנתבעת ממתינה לבואו ועליו להחליט בשלב מסוים לאן פניו מועדות, ולעדכן בכך את הנתבעת. במועד נטישת התובע את העבודה, למעשה התפטרותו, היה על התובע להודיע מראש, בתקופת ימי המחלה, כי הוא מתפטר. במתן הודעה, בתוך ימי המחלה שנטל התובע, היו מתקיימות תכליותיו של חוק הודעה מוקדמת” (דמ (י-ם) 10679-02-18 ארקאו הילה נ’ איכות קייטרינג שולץ 1997 בע”מ (פס”ד מה- 28.7.19)).
  2. מחלה – אישורי מחלה – “לצערנו, הקלות הבלתי נסבלת בה ניתנים אישורי מחלה היא תופעה פסולה אשר בסופו של יום משולמים ע”י המעסיקים.

משכך, היה על התובעת להשיב את ימי המחלה שקיבלה, אשר במקום לעבוד בתקופה זו ולחפוף את מחליפתה, בילתה עם משפחתה ודיווחה על ימי מחלה.” (סע”ש (ת”א) 3710-03-17 נעמה רבהייב נ’ החברה הכלכלית לפיתוח כפר יונה בע”מ (פס”ד מה- 1.9.19)).

השארת תגובה