תקנות שעת חירום – נגיף הקורונה – חוק עבודת נשים

  1. היום, ה- 6.4.2020 נכנסו לתוקפן תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (חוק עבודת נשים), התש”ף 2020 אשר ייתרו את הצורך להגיש בקשה למתן היתר להוצאה חל”ת עובד/ת המצויים בתקופה המוגנת על פי חוק עבודת נשים, וזאת בהתקיים התנאים הבאים:
    • תקופת החל”ת הינה ביוזמת המעסיק לתקופה שלא תפחת מ- 30 ימים ולא תעלה על 60 ימים.
    • ההוצאה לחל”ת אינה קשורה לנסיבות שבגינה העובד או העובדת מוגנים על פי חוק עבודת נשים. למשל הסיבה להוצאה לחל”ת של העובדת אינה בגלל שהיא בהריון.
    • המעסיק ביצע מאמצים ולא מצא עבודה מתאימה אחרת לעובד/ת.
    • העובד/ת נתנו הסכמתם בכתב להוצאתם לחופשה ללא תשלום. יש להחתים את העובדת על הסכמתם לצאת לחל”ת ולשמור את מכתב ההסכמה החתום.
    • המעסיק החליט על הוצאת העובד/ת לחופשה ללא תשלום לאחר שפעילות עסקו הוגבלה או צומצמה עקב ההוראות והתקנות שהוצאו בעקבות משבר הקורונה; או אם פעילותו של העסק צומצמה בשל מתן שירות לעסק או ביצוע עבודה שפעילותו הוגבלה כאמור או ביצוע עבודה בעבורו; או אם פעילות העסק צומצמה בהתאם להוראות תקנות שעת חירום שהתקינה הממשלה.
    • התפקיד שביצעו העובד/ת אצל המעסיק הוא חלק מהפעילות שהוגבלה או צומצמה כאמור לעיל, והמעסיק הוציא לחופשה ללא תשלום גם עובדים נוספים מאחת הסיבות המפורטות לעיל. תנאי זה לא יחול אם עסקו של המעסיק בכללותו חדל מלפעול בעת שהעובדת או העובד הוצאו לחופשה ללא תשלום או אם העובדת או העובד הם העובדים היחידים בעסקו של המעסיק.
    • על העובד והעובדת לא הוחל הסכם היציאה לחופשה כהגדרתו בתקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדשה), התש”ף-2020.
    • ככל שהמעסיק מוציא לחופשה ללא תשלום עובדת בהריון – תאריך הלידה המשוער של העובדת לא חל ב- 30 הימים שבתכוף לאחר מועד הוצאתה לחופשה.
  2. מעסיק אשר אינו עונה לקריטריונים המופיעים לעיל נדרש להגיש בקשה לקבלת היתר להוצאת העובדת לחל”ת וחל עליו איסור להוציא את העובד/ת לחל”ת טרם קבלת היתר.
  3. תחולת התקנות הינה על כל עובד/ת שהוצאו לחל”ת ביוזמת המעסיק החל מיום 15.3.2020 ואילך.
  4. אם ניתן היתר לפי סעיף 9א לחוק לפני תחילת תוקפן של התקנות, יראו את ההיתר כאילו ניתן ביום הוצאות העובדת לחופשה ללא תשלום או ב- 15.3.2020 המאוחר מביניהם.
  5. באשר לבקשות שלא נתקבלה החלטה לגביהן, על המעסיק להודיע לאגף ההסדרה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אם בקשתו לא עומדת בתנאים שנקבעו בתקנות לשעת חירום ולבקש כי ידונו בבקשתו.
  6. האמור בתקנות אלו חל אך ורק לגבי עובד/ת שהמעסיק מוציא אותם לחל”ת ולא תקף במקרים שבהם מבקש המעסיק לפטר עובד/ת או מצמצם את היקף המשרה/מקטין את השכר בתקופת העבודה של העובד/ת ועל המעסיק לפנות בבקשה להיתר לפי חוק עבודת נשים.

השארת תגובה