סקירת חקיקה ופסיקה – ספטמבר 2008

תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס”ח  – 2008 – פורסמו תקנות חדשות בעניין אגרות הקובעות, בין היתר, כי: 

  1. תביעה לפיצויי פיטורים ותביעה לקצבה חייבות בתשלום אגרה.  
  2. בקשות שלא נקבע כי הן פטורות מתשלום אגרה, חייבות בתשלום אגרה.
  3. קביעת האגרה במקרה של הגדלת / הפחתת סכום התביעה.
  4. תנאים למתן פטור מאגרת תביעה. 

בית המשפט העליון פסק:

תלונה לעניין חוק הגנה על עובדים (חשיפת שחיתויות) – ביקורת שמבקש עובד בשירות הציבורי להשמיע בעניין הנוגעים לעבודתו או למעבידו, שאינה מהווה “תלונה” כמשמעותה בחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או המינהל התקין), ראוי שתעשה בסגנון הולם, בערוץ המתאים ובלא חריגה מגבולות של ביקורת לגיטימית ועניינית (בג”צ 1837/07 ד”ר מיכאל בוגר נ’ בית הדין הארצי לעבודה ואח’ (פס”ד מה- 1.9.08)).

בית הדין הארצי לעבודה פסק: 

חשבון חינוך – הגנה מפני עיקול – חשבון החינוך של הרשות המקומית לא מוגן מפני עיקול בגין כספים להם זכאי עובד, ובכל זה גם עובד לשעבר, עבור עבודתו וסיומה במוסד חינוך שלשם קיומו הועברו כספי הקצבות החינוך (ע”ע 263/08 מ.מ. משהד נ’ שחאדה עבד אלסלאם (פס”ד מה- 2.9.08)). 

חיילים משוחררים – הביקורת השיפוטית של ביה”ד לעבודה על החלטת וועדת התעסוקה לפי חוק חיילים משוחררים היא כשל ערכאת ערעור על פס”ד של ערכאה נמוכה יותר והוא רשאי ” . . לשים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של ועדת התעסוקה, כל זאת, דרך כלל, על יסוד התשתית העובדתית שפרשו הצדדים בפני ועדת התעסוקה.” (ע”ע 268/07 איגור רובנישטיין נ’ מובילי סלע בע”מ (פס”ד מה- 11.9.08)). 

מכרזים – תנאי סף – תואר אקדמי – ” . . . ראויה בהחלט התכלית העומדת ביסוד הדרישה [לתואר אקדמי למשרות מקצועיות בשירות המדינה – מ.ל.], שמטרתה לשפר ולהיטיב את איכות השירות הציבורי. אכן, במובן מסוים יש בקביעת התנאי הזה פגיעה בזכות לחופש העיסוק של הנדסאים וטכנאים חסרי תואר אקדמי, אולם לטעמנו, אין מדובר בפגיעה בלתי מידתית. מול “הפגיעה” האפשרית האמורה עומדים צורכי הציבור הזכאי לקבלת שירות ברמה מקצועית גבוהה ככל שניתן.  . . . בקביעתם של תנאי המכרז לפי מידותיו של מועמד אחד יש דווקא פגיעה בעקרון השוויון, שעליו מושתתים אדני המכרז” (עס”ק 26/07 מדינת ישראל נ’ הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בישראל (פס”ד מה- 11.9.08)). 

בית הדין האזורי לעבודה פסק: 

הסכם קיבוצי – הגורם המוסמך לחתום על הסכם קיבוצי בהסתדרות – “על פי חוקת ההסתדרות, נושאי תפקיד ביצועי באיגודים המקצועיים השונים בהסתדרות, מוסמכים לחתום על הסכמי עבודה קיבוציים. באיגוד המקצועי בהסתדרות מופעלת סמכות באופן היררכי, כך שחתימת נציג האיגוד הארצי על הסכם קיבוצי, מספיקה, גם כאשר לנציג מקומי של האיגוד המקצועי יש התנגדות להסכם.” (עב’ (נצ’) 2154/05 משה בן אליהו נ’ תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע”מ (פס”ד מה- 17.8.08)).

תנאי סף – מנהל בי”ס – מכרזים – ניסיון בהוראה במכללה להכשרת מורים שונה מניסיון בהוראה בבי”ס על יסודי ועל כן הוא לא יובא בחשבון עמידה בתנאי הסף במכרז שנדרש “נסיון של שבע שנים בהוראה בבתי”ס על-יסודיים בארץ, מתוכן שלוש שנות נסיון בהוראה בחטיבה העליונה.” (עב’ (נצ’) 2223/07 זוהיר זידאן נ’ מדינת ישראל (פס”ד מה- 17.8.08)).

התפטרות עקב סירוב המעביד לשנות את תנאי עבודה – “סיטואציה שבה המעביד מסרב לבקשת עובד לשנות באורח משמעותי את תנאי עבודתו כך שהם אינם עונים על צרכי העבודה של המעביד, כשעל רקע זה נפסקים קשרי העבודה בין הצדדים, איננה פיטורים, אלא התפטרות של העובד ממקום העבודה. משמעות בקשתו של העובד בנסיבות אלה היא שהעובד שם קץ לחוזה העבודה המקורי, ומציע למעביד חוזה עבודה חדש . . . כאשר אחד מהצדדים לחוזה מבקש להפר תנאי מתנאיו באופן חד צדדי אין בכך כדי לשנות את אותו התנאי, אלא הודעת הצד המשנה את התנאי מביאה את החוזה לידי סיום” (עב’ (חי’) 2487/06 שוטוב ילנה נ’ בית יערה בע”מ (פס”ד מה- 17.8.08)).

נבחר ציבור – חזרה לעבודה – מועצות מקומיות – הפרשנות הנכונה שיש ליתן לסעיף 145 בצו המועצות המקומיות (א) היא כי עובד מועצה מקומית שהתפטר מעבודתו במועצה המקומית רק בגלל שהחל לכהן כחבר באותה המועצה, זכאי לשוב לעבודה באותה המועצה בתוך שלושה חודשים מתום כהונתו הראשונה כחבר המועצה. יודגש, כי ניתן להשיב את העובד לעבודה בתפקיד אחר ובשכר אחר (עב’ (ב”ש) 1907/08 עלי אבו ג’ואד נ’ מועצה מקומית ערערה ואח’ (פס”ד מה- 19.8.08)). 

מורה אם – לתוספת “מורה אם” שתי פנים, האחד קיצור למעשה של שבוע העבודה והאחר קבלת תוספת כספית ללא קיצור למעשה של שבוע העבודה.

מתן תוספת כספית לנשים – אמהות כמקבילה או מחליפה את זכותן לקיצור שבוע העבודה בפועל מהווה “זכות הורית” כמשמעה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה לה זכאים גם גברים – אבות. 

מורה שיש לו ילדים בגיל הרלוונטי זכאי ל”תוספת אם” גם אם בת זוגו עובד במשרה חלקית ובלבד שאינה זכאי לקיצור שבוע העבודה עקב היותה הורה ממקום עבודתה (עב’ (חי) 570/05 לוי שלמה ואח’ נ’ מדינת ישראל משרד החינוך (פס”ד מה- 19.8.07)).      

מכרז – יועץ משפטי רשות מקומית – “לטענה כי פרסום מכרז למשרתו של התובע  [יועמ”ש העירייה – מ.ל.] דינו כדין פיטורים, ועל כן יש להחיל בענייננו את הוראות הנוהל, ועל העירייה לשוב לפנות לוועדה המייעצת וכו’, נשיב כי לא זה המצב בענייננו. הנתבעים רשאים לפרסם מכרז למשרתו של התובע לא משום שנפלו פגמים כלשהם בהתנהלותו, הן על פי ההסכם ביניהם, והן משום שקיים אינטרס ציבורי לעשות כן משני טעמים. ראשית, התובע עצמו לא נבחר לתפקיד במכרז,  . . . ומן הראוי שתפקיד יועץ משפטי לעירייה יאויש באמצעות מכרז.  . . שנית, אין כל מניעה כי התובע עצמו ייגש למכרז,  . . . ואם ייבחר . . . יוכל להמשיך ולכהן כיועץ משפטי לעירייה.  . . כמו כן לא ניתן להתעלם מן המצב שבו מצויה העירייה, כאשר ראש העירייה והיועץ המשפטי לעירייה אינם מוצאים שפה משותפת זה עם זה, ואינם נפגשים, אף לא לפגישות עבודה, במשך תקופה ארוכה” (עב’ (ים) 2149/06 עו”ד יוסף חביליו ואח’ נ’ אורי לופוליאנסקי ואח’ (פס”ד מה- 25.8.08)). 

טיפולי פוריות – לא כל הודעה של עובד או עובדת על כך שהם עוברים טיפולי פוריות תקנה הגנה מפני פיטורים שבסעיף 9(ה) בחוק עבודת נשים, אלא רק הודעה שנמסרה לפי סעיף 7(ג)(4) בחוק עבודת נשים המגובה באישור רפואי מתאים, אשר תתייחס לטיפולים שאמורים להתקיים בטווח זמן סביר ועלולים לפגוע בתפקוד המקצועי. על העובד למסור את ההודעה במועד שבו יש לטיפולים אפקט כלשהו בעבודה ולא בחלוף זמן מהטיפולים, כאשר מחליט המעביד לפטר את העובד. לא כל טיפול פוריות, שאין לו כל אפקט בעבודה, יזכה להגנת סעיף 9(ה) בחוק עבודת נשים (עב’ (חי) 2676/03 שבת מירב נ’ הנסון (ישראל) בע”מ (פס”ד מה- 28.8.08)).

יועץ משפטי – רשות מקומית – “עיון בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל”ו-1975, מלמד שהסעיף מבדיל בין עירייה לבין מועצה מקומית, וקובע שעירייה חייבת להעסיק יועץ משפטי שהוא עובד העירייה, להבדיל ממועצה מקומית שאין לגביה חובה כזו. אולם על פניו עולה שאין לראות בסעיף איסור על העירייה להיזקק גם ליועץ משפטי חיצוני. נהפוך הוא בחינת יתר הוראותיו של חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) . . ., מעלה בבירור שהחוק . . .  מכיר באפשרות העסקת יועץ משפטי לעירייה, שאיננו עובד העירייה, וזאת בנוסף לחובת העירייה להעסיק יועץ המשפטי שהוא גם עובד שלה בהתאם לסעיף 3(ב) לחוק.

” . . . בחינת תכליתו של סעיף 171א לפקודת העיריות, שקובע שהרכב ועדת הפיטורים יכלול גם את היועץ המשפטי של העירייה, (ללא התייחסות להיותו עובד העירייה או לא), אין בו כדי למנוע שבמקרים חריגים ומיוחדים   . . . שבוועדת הפיטורין יישב היועץ המשפטי החיצוני של העירייה, למרות שהוא איננו עובד העירייה כדי לדון בפיטוריהם של העובדים.” (בש”א (חי) 2085/06 פאוזיה עומר נ’ עיריית אלשג’ור ואח’ (ההחלטה מה- 27.8.08)). 

ביזיון בית משפט – “לצד העיקרון כי אין אוכפים מכוח הפקודה אלא צווים והחלטות שמובנם ברור, ואשר אינם מאפשרים יותר מפירוש אחד, יש לבחון את אפשרות ביצועם של הצווים וההחלטות גם על רקע המציאות העובדתית-משפטית הקיימת בשטח. אין מקום לנקיטת הליך על-פי סעיף 6 לפקודה, כאשר אכיפת הצו השיפוטי אינה אפשרית למעשה . . . יתר על כן, העדר יכולת לבצע חיוב שבפסק-דין, משמשת טענת הגנה מפני נקיטת הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט, גם כאשר העדר היכולת נובע ממעשיו של המפר עצמו” (עב’ (ים) 1955/08 סלומון משה ואח’ נ’ הרבנות הראשית לישראל ואח’ (החלטה מה- 31.8.08)).

סמכות מקומית – זכויות אנשים עם מוגבלויות – הסמכות המקומית לדון בתביעה שמוגשת על ידי הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בעילה של הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תיבחן לפי הכללים הרגילים שהיו חלים אם העובד נשוא התביעה היה מגיש את התביעה (בש”א (ים) 1823/08 חברת חשמל לישראל בע”מ נ’ מדינת ישראל נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (ההחלטה מה- 2.9.08)).

גילוי נתונים – סיום עבודה – על הרשות המקומית לחשוף, במסגרת המו”מ שהיא מנהלת עם מסיים עבודה פוטנציאלי, את הסכומים להם הוא יהיה זכאי אם יסיים את עבודתו בטרם יקבל החלטה על סיום העבודה גם אם הדבר כרוך בביצוע תחשיב מסובך (עב’ (ת”א) 2348/06 אסתר תירוש נ’ עיריית תל-אביב (פס”ד מה- 8.9.08)). 

הסתמכות – חריגות שכר – ” . . .  יש לעקור מן השורש את התפיסה לפיה הימנעותן של רשויות האכיפה והפיקוח, ובכללן אף הממונה על השכר, מלהפעיל את סמכותן היא כשלעצמה מקנה מימד של לגיטימיות לפעולה בלתי חוקית של הגוף המפוקח המתנגשת חזיתית עם הוראות החוק החרות” .

“על מנת לשרש תפיסה זו יש להבהיר חד משמעית כי הימנעות מהפעלת סמכות פיקוח ואכיפה ובמיוחד בסיטואציה של עצימת עיניים מצד הגורם המפוקח – אינה יכולה להוות צידוק או תשתית להכרה באינטרס ההסתמכות, לא מן הפן המוסרי של אינטרס זה ובוודאי שלא מן הפן התועלתני” (עב’ (ת”א) 6756/04 פלומין ואח’ נ’ הבנק לפיתוח התעשייה בע”מ ואח’ (פס”ד מה- 8.9.08)).

ניוד – אי פגיעה בשכר – “על פי ההלכה הפסוקה, מקום בו מתחייב המעביד כי שכרו של עובד לא ייפגע עם העברתו של עובד מתפקיד אחד לשני, מדובר בהתחייבות שלא לפגוע בשכר היסוד של העובד ולא בתשלומים מותנים” (עב’ (ת”א) 10981/04 גרשון תירם נ’ עיריית תל-אביב ואח’ (פס”ד מה- 14.9.08)).  

בית משפט השלום פסק:

נזק לצד ג’ – מעביד חב בנזק שגרם עובד לרכב צד ג’ בעת שנהג ברכב המעביד, בתקופה שבה היה בשלילת רשיון נהיגה, לצורכי העבודה (א’ (ת”א) 44226/06 אי.די.אי חברה לביטוח בע”מ ואח’ נ’ טימותי שגלוב ואח’ (פס”ד מה- 13.8.08)).

***אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי***   

השארת תגובה