סקירת חקיקה ופסיקה – אוקטובר 2014

צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות – ב- 5.10.2014 פורסם צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים על מוגבלות (להלן – הצו) חל על מעסיק שמעסיק 100 עובדים ויותר.

הצו קובע שייצוג הולם של העסקת עובדים עם מוגבלות אצל המעסיק תהווה העסקה של עובדים עם מוגבלויות בהיקף של 2% לפחות בתום שנה הראשונה לפרסום הצו ו- 3% לפחות מתום השנה השניה לפרסום הצו.

הצו קובע שעל מעסיק כאמור למנות אדם מטעמו לאחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות ולשם יישום האמור לעיל (י.פ. 6891).

צו הרחבה להסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה – ב- 26.10.14 פורסם צו הרחבה בענף השמירה והאבטחה הקובע כי החל מה- 1.11.14, בין היתר, שכרו לשעה של  עובד שמירה יהיה 25.5 ₪ לשעה (4,743 ₪ למשרה מלאה) ושכר של אחראי שמירה יהיה 26.6 ₪ לשעה (4,947.6 ₪ למשרה מלאה), הפרשות לתנאים לסוציאליים כולל לקרן השתלמות, תשלום בגין ביטול משמעת ועוד (י.פ. 6899).

בית המשפט העליון פסק:

תאונת עבודה – אירוע שמארגן המעסיק – “העובדה שהמעסיק אירגן אירוע כלשהו לעובדיו אין משמעותה כי כל פגיעה אשר תיגרם לעובד כלשהו במהלך אותו אירוע תוגדר כתאונת עבודה ותזכה לכיסוי ביטוחי.”

“על מנת שאירוע תאונתי יוכר כתאונת עבודה אין די בכך שהוא התרחש בפרק הזמן שבו התקיימה פעילות שהוכרה בכללה כפעילות הנלווית לעבודה. לצורך הכרה בו כתאונת עבודה יש להוסיף ולהראות כי מדובר באירוע שהיווה חלק אינטגרלי מאותה פעילות נלווית ולא באירוע שהתרחש בעת שהעובד ניתק את עצמו מן המסגרת ומן התכנים של הפעילות הנלווית ועשה “תוכנית לעצמו”. זאת גם אם אותה תוכנית  . . . הוזכרה על ידי המעסיק כפעילות פנאי שהעובדים יוכלו ליטול בה חלק באופן פרטי ועל חשבונם (בג”ץ 339/13 המוסד לביטוח לאומי נ’ בית הדין הארצי לעבודה (פס”ד מה- 26.10.14)).

בית הדין הארצי לעבודה פסק:

1. שעות נוספות גלובליות – גמול בגין עבודה במנוחה השבועית – “על פני הדברים אין העובד יכול ליהנות גם מגמול שעות גלובליות וגם מתשלום בגין שעות עבודה בשבת וחג שעבד בפועל, אלא אם הוכיח שהתוספת על פי אותו הסכם הייתה כשלעצמה בגדר פיקציה  .  . .   או שמכסת השעות הגלובליות שבעדה שולמה לו התוספת הגלובלית, אינה תואמת את שעות עבודתו הנוספות בפועל (בימי חול, שבתות וחגים), ופחותה מהן . . .  וגם אם העובד קיבל את התוספת לאחר שהפסיק לעבוד בשבת  . . . אין בכך כדי לשלול את הטענה שהיא ממצה את התמורה בעד עבודה בשבת וחג, כל עוד לא הוכח שעבד שעות נוספות מעבר לכך, שכן התוספת רלוונטית גם לגבי שעות נוספות שאינן שעות שבת וחג” (ע”ע 5158-10-11 מועצה דתית אילת נ’ שמואל אטיה (עטיה) (פס”ד מה- 21.10.14)).

2. וועדת ערערים למס הכנסה – “נוכח הדמיון המהותי בין ועדה רפואית לעררים הפועלת על פי תקנות מס הכנסה לבין ועדה רפואית לעררים הפועלת על פי תקנות הביטוח הלאומי, מן הראוי להחיל גם על הליכי הערעור על ועדה רפואית לעררים (מס הכנסה) את הוראת סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי, הקובעת כי ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים ניתן לערעור ברשות בלבד.” (ע”ר 21998-06-13 אליעזר זר חן נ’ מדינת ישראל משרד האוצר אגף מס הכנסה (פס”ד מה- 28.10.14)).

3. עיכוב ביצוע פס”ד – משהוגש ערעור על פס”ד של ביה”ד האזורי לעבודה לביה”ד הארצי לעבודה זכאי מגיש הערעור להגיש לביה”ד הארצי לעבודה בקשה לעיכוב ביצוע פס”ד לביה”ד גם אם בקשה לעיכוב ביצוע פס”ד שהגיש לביה”ד האזורי לעבודה נדחתה ואין צורך בבקשת רשות ערעור (ע”ר 44826-08-14 עתיד – רשת חינוך ובתי ספר בע”מ נ’ דוד סויסה ואח’ (פס”ד מה- 30.10.14)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:

1. הסכם עבודה – שכר מינימום – “הסכם עבודה שתוצאתו כי עובד אינו זכאי לתשלום שכר כיוון שהוא נושא בהפסדי מעסיקתו, מנוגד לחוק שכר מינימום.”

“עובד שכיר, בשונה מעובד עצמאי או שותף, אינו נושא בהפסדי מעבידו ועליו לקבל את שכרו כדין. מצב בו מבקש מעביד לחייב עובד בעסקאות שבהן המעביד מפסיד הנו מעשה שיש להוקיעו.” (ס”ע (ת”א) 31581-05-10 ארנון-פז (1985) בע”מ נ’ משה פרימושר (פס”ד מה- 29.6.14)).

2. קלון – נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים – עובד רשות ציבורית – “נראה לנו מובן מאליו כי אין העבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים כדין עבירת תעבורה אחרת. מי שכך פועל מכניס את עצמו למצב של מסוכנות כלפי הציבור והתנהגותו מסוכנת יותר מזו של מי שמבצע עבירה חד פעמית. יש להוקיע מעשים מסוג זה, שהופכים לחמורים יותר עת מדובר בעובד ציבור, ועוד ביתר שאת בבעל תפקיד ניהולי – מפקח הממונה על אחת מרשויות האכיפה במדינה” (סעש (ת”א) 42381-10-13 אליהו יפרח נ’ מדינת ישראל (פס”ד מה- 7.10.14)).

3. רשויות מקומיות – קבלה לעבודה – שירות התעסוקה – “אין להשתמש בהוראה שבפקודת העיריות אשר פוטרת מחובת המכרזים עת מדובר בהפניית העובד על ידי לשכת התעסוקה, כדרך “לעקוף” את הוראת הדין המחייבת בפרסום מכרז – כדרך האובייקטיבית, נטולת אינטרסים זרים, הטובה ביותר לגיוס עובד לרשות ציבורית”

” . .  שיש לפרש את ההוראה בהתאם לתכליתה, ובהיותה חריג, פרשנותה צריכה להיות דרך צמצום. קרי, מדובר בדרך קליטה במקרים חריגים, על מנת לעודד קבלה לעבודה של אנשים מובטלים, כאשר לא ניתן למצוא מועמד אחר לתפקיד דרך מכרז, אשר נקבעה כ”דרך המלך”.” (סע”ש (ת”א) 47255-07-14 מועין בשארה נ’ עיריית אלטירה (ההחלטה מה- 19.10.14)).

 

4. משיכת כספי הפיצויים על ידי המעביד מתוכנית לקצבה – “על מנת לאפשר למעביד למשוך חזרה את הכספים שהופקדו על ידו כפיצויי פיטורים [בתוכנית לקצבה – מ.ל.], יש צורך בהסכם מפורש בין הצדדים. . . .  תנאי הפוליסה . . . אינם עונים להגדרת “הסכם אחר” לצורך תחולת הסעיף; מה גם שממילא הם מכפיפים עצמם להוראות הדין” (ס”ע (ת”א) 18642-06-11 שרון מור נ’ ג’י אנד בי מטענים  (פס”ד מה- 24.10.14)).

***אין באמור לעיל כדי להוות יעוץ משפטי***

השארת תגובה