סקירת חקיקה ופסיקה – דצמבר 2014

חוק מבקר המדינה (תיקון מס’ 48), תשע”ה – 2014, התיקון קובע, כי מבקר המדינה מוסמך לבדוק גם תלונה של עובד על פגיעה בו עקב כך שהודיע ו/או סייע לאחר שהודיע על הפרה חמורה של חיקוק או פגיעה במינהל תקין (ס.ח. 2477 מה- 25.11.14).

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון מס’ 22), התשע”ה – 2014 – התיקון קובע שאסור להפלות מועמד לעבודה ו/או עובד גם על רקע מקום מגוריו (ס.ח. 2497 מה- 4.12.14).

בית המשפט העליון פסק:

גביית דמי טיפול – ארגוני מעסיקים – לאור הודעת המדינה שבכוונתה לתקן את תקנה 3(11)(א) – (ב) בתקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני – מקצועי לארגון מעבידים) ניתן צו ביניים שיכנס לתוקף ב- 10.3.15 הקובע שתופסק גביית דמי טיפול ארגוני – מקצועי להתאחדות התעשיינים ו/או להתאחדות מלאכה ותעשייה זעירה מכוח התקנה הנ”ל גם אם אותו מעסיק משלם דמי חבר לארגון מעסיקים אחר וזאת אם לא יתוקנו התקנות הנ”ל עד אותו המועד (בג”צ 4929/14 לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון ואח’ נ’ שר הכלכלה ואח’ (ההחלטה מה- 3.11.14)).

קצבת נכות מעבודה – קצבת שאירים – ביטוח לאומי – לאור הכלל האוסר כפל גמלאות, אדם לא יכול לקבל במקביל גם קצבת שאירים וגם קצבת נכות מעבודה (בג”צ 2209/13 פלונית נ’ ביה”ד הארצי לעבודה ואח’ (פס”ד מה- 25.11.14)).

בית הדין הארצי לעבודה פסק:

1. הטרדה מינית – פרסום שם המעסיק – אין מקום לאסור פרסום שם המעסיק, בפס”ד שדן בהטרדה מינית, כאשר לא הוכחה פגיעה תדמיתית או קניינית בלתי סבירה ובלתי מידתית, פגיעה שאיננה נדרשת כדי לקדם הרתעה או עולה מעבר לדרוש לצורך יצירת הרתעה יעילה, שעלולה להיגרם לו כתוצאה מהפרסום. (ע”ע 39314-01-14 פלונית נ’ אלמוני ואח’ (פס”ד מה- 26.11.14)).

2. הרמת מסך – “במקרה בו מוכחת התנהלות בה מוקם ומנוהל עסק הממשיך, ולו חלקית, את פעילות החברה, כך שהמהלך מרוקן למעשה את החברה מנכסיה קמה הצדקה להרמת מסך ההתאגדות” (ע”ע 3903-05-11 פאולינה איפראימוב ואח’ נ’ ר-צ פלסט בע”מ  (פס”ד מה- 4.12.14)).

3. שכר כולל – תנאים סוציאליים – “אנו סבורים, כי אם בכלל ניתן לכלול בשכר תנאים סוציאליים מסוימים, יש להגדיר באופן ברור וחד משמעי מראש אלו רכיבים נוספים כולל השכר, ואין לתת תוקף להתנהלות מעסיק הקובע איזה רכיבים השכר כולל מעת לעת, על פי החלטתו (המשתנה) בכל חודש, או על פי החלטתו בדיעבד, לאחר סיום קשר העבודה, בהתאם לרכיבים שתבע העובד. ” (ע”ע 6204-07-11 אודר הנדסה ובנין בע”מ נ’ סטנילה צ’יפריאן ואח’ (פס”ד מה- 8.12.14)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:

1. שביתה – בונוס – “אין ספק כי העובדים “מקריבים” את שכרם בתמורה לשימוש בנשק השביתה. . . .  . כי כפי ששלילת שכרם של עובדים בעת שביתה לגיטימית כך גם שלילת תשלום הבונוס במלואו או בחלקו לגיטימית. מול זכותו של העובד לשבות עומדת זכותו של המעביד שלא לשלם את שכרו של העובד וכן תוספות שכר אחרות.” (ס”ק (ת”א) 24182-04-14 הסתדרות המעו”ף חטיבת עובדי הבנקים וחברות הביטוח נ’ הבנק הבינלאומי בע”מ (פס”ד מה- 23.11.14)).

2. שביתה – סכסוך כלכלי – סכסוך משפטי – “העובדה שהמחוקק קבע איסור פיטורים והרעת תנאים של עובד בשל חברותו או פעילותו בארגון עובדים, וכן קבע תרופות שבית הדין מוסמך להעניק בגין הפרת איסורים אלה, אין משמעותה כי מדובר ב”סכסוך משפטי” שאין לשבות בגינו. הנימוק לכך הוא שאין בסיס להנחה שהתרופות הקבועות בסעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוציים הן ממצות או מהוות רשימה סגורה” (ס”ק (ים) 54652-11-14 קווים תחבורה ציבורית בע”מ נ’ כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי (ההחלטה מה- 4.12.14)).

3. בדיקת תלושי השכר – חובת העובד – “לעובד קיימת חובת זהירות מכוח תנאי מכללא בחוזה העבודה ומכוח עקרון תום הלב וחובת הנאמנות כלפי המעסיק. חובת הזהירות של העובד מכוח חוזה העבודה ועקרון תום הלב וחובת הנאמנות מטילה על העובד חובה לבדוק את תלושי המשכורת שלו ולהתריע “בזמן אמת” בפני המעסיק על הפרת תנאי חוזה העבודה, תוך ניסיון הקטנת הנזק שנגרם למעסיק במצב שבו תשלום הפרשי השכר עשוי לשנות את שיעורי המס בהם יחויב המעסיק (ואף העובד) לאחר גילוי הטעות או במצב שבו תשלום הפרשי שכר לתקופה ארוכה עשויה לפגוע בפעילות העסקית של המעסיק” (סע”ש (י-ם) 35025-04-13 חפציבה הלפר נ’ עיריית ירושלים (פס”ד מה- 11.12.14)).

*** אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי***

השארת תגובה