סקירת חקיקה ופסיקה – אוגוסט 2014

חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס’ 12), התשע”ד – 2014 התיקון קובע שבנסיבות מסוימות על המעסיק מוטל הנטל להוכיח שלא פגע בזכויות של העובד ו/או בדורש עבודה על רקע הטרדה מינית, תלונה או תביעה או סיוע לעובד הטוען

שהוטרד מינית (ס.ח. 2464 מה- 6.8.14).

חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס’ 13) התשע”ד – 2014 – התיקון קובע כי גם כאשר אדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן לא מביע התנגדות להצעות או התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני תוך ניצול יחסי מרות או תלות יש לראות בכך הטרדה מינית (ס.ח. 2464 מה- 6.8.14).

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס’ 5) התשכ”ד – 2014 – נקבע כי ביה”ד לעבודה יכול לפסוק פיצוי, ללא מגבלת סכום, לפי חוק זה גם אם לא נגרם לתובע/ת נזק של ממון (ס.ח. 2464 מה- 6.8.14).

חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע”ד – 2014 – החוק מסדיר את אופן יישום פסקי דין שקבעו חלוקה של כספי חיסכון פנסיוני וזכויות פנסיוניות בין בני זוג שנפרדו  (ס.ח. 2466 מה- 6.8.14)

בית המשפט העליון פסק:

חסינות עובדי רשויות מקומיות – “ככל שהבקשה להכרה בחסינות מוגשת על-ידי הרשות הציבורית והתובע אינו מתנגד לה, כי אז מדובר בהחלטה פשוטה יחסית הנסמכת בעיקרה על נכונותה של הרשות הציבורית ליטול על עצמה את הסיכון שתחויב לבדה בפיצוי הניזוק ועל הסכמת הצדדים. כמו כן דומה כי גם כאשר התובע אינו מסכים לבקשה אך זו מוגשת על-ידי הרשות הציבורית הסבורה כי מתקיימים באותו המקרה התנאים הנדרשים להכרה בחסינות כי אז רשאי בית המשפט להניח כנקודת מוצא שהתנאים התקיימו והנטל יעבור אל התובע להראות מדוע אין לקבל את עמדתה של הרשות בעניין זה.  . . . . שונה המצב באותם המקרים אשר בהם מבקש עובד הרשות הציבורית להכיר בחסינותו אך הרשות הציבורית סבורה כי אין לכך מקום. במקרים כאלה נראה כי הנטל הוא על העובד להראות כי תנאי החסינות מתקיימים, על מנת שבית המשפט יוכל לקבל החלטה בדבר הכרה בחסינותו.” (רע”א 775/11 אברהם פלקסר נ’ מדינת ישראל (פס”ד מה- 11.8.14)).

בית הדין הארצי לעבודה פסק:

בית הדין לעבודה – סמכות מקומית – “ככל שאין חפיפה בין “מקום העבודה” לבין “מקום ביצוע העבודה”, רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, “מקום ביצוע העבודה” הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה.” (בר”ע 41211-05-14 ישראל שיינברג נ’ כנפי משק תור בע”מ (פס”ד מה- 30.6.14)).

סעד זמני- הליך עיקרי – לאור תקנה 363(א) ותקנה 370(2) בתקנות סדר הדין האזרחי, משלא הוגשה התביעה העיקרית תוך 7 ימים מהמועד שבו ניתן סעד זמני ומשלא נקבע בהחלטה על הסעד הזמני מועד אחר להגשת התביעה העיקרית פקע הסעד הזמני (בר”ע 5681-06-14 עיריית טייבה נ’ כמאל ג’בארה (פס”ד מה- 16.7.14)).

הטרדה מינית – פרסום שם המעסיק – משניתן פס”ד בתביעה בעניין הטרדה מינית ופס”ד הוא חלוט או כאשר הערעור על פס”ד הוא הפיצוי שנפסק הנטייה תהייה להתיר את פרסום שם מעסיק בעוד שכאשר הערעור הוא על הקביעות העובדתיות שבפס”ד וביה”ד סובר כי יש בהם ממש הנטיה תהייה שלא להתיר את פרסום שם המעסיק (ע”ע 13359-12-13 חן מענית – עיתונאי ואח’ נ’ אלמונית ואח’ (פס”ד מה- 31.7.14)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:

חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות – שימוע – פיטורים – תוכנית התייעלות – כאשר המחלוקת בין ההסתדרות לרשות המקומית נוגעת לפיטורי עובד בודד יש לפעול לפי סעיף 70 בחוקת העבודה, קרי העברת המחלוקת לבוררות בעוד שכאשר המחלוקת בין ההסתדרות לרשות המקומית היא בשאלת הצורך בתוכנית התייעלות יש לפעול לפי סעיף 84 בחוקת העבודה, קרי העברת המחלוקת לדיון בוועדה פריטטית ובהעדר הסכמה בוועדה הפריטטית תועבר המחלוקת לבוררות.

הליך השימוע הוא הליך הקודם לפיטורים יש לקיימו טרם הדיון בוועדה הפריטטית.

פסק הדין [בעניין תריף – מ.ל.] אינו שולל את מסירת הודעת הפיטורים, אלא משהה את כניסת הפיטורים לתוקף ומאפשר את המשך העבודה עד להכרעה הסופית במחלוקת” (ס”ק (חי’) 28751-06-14 הסתדרות העובדים במרחב גליל מרכזי נ’ עירית שפרעם (פס”ד מה- 20.7.14)).

ניכוי משכר העבודה – שירותים שמספק וועד העובדים – “התיבות “התשלומים הרגילים לועד העובדים במפעל” [סעיף 25(א)(3) בחוק הגנת השכר – מ.ל.] מסוגלות להכיל בתוכן, ללא שום קושי, תשלומים שמשלמים העובדים לועד (ישירות או באמצעות העמותה שהוקמה על ידי הועד והעובדים) בגין השירותים נושאי הניכויים.  יש להטעים כי מדובר בשירותים קבועים התחומים לרשימה סגורה – הלוואות שמעמיד הועד, רכישת מוצרים בצרכניה, ורכישת מוצרי תרבות מהועד. (ס”ק (חי) 62622-03-14 ארגון כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי נ’ חיפה כימיקלים בע”מ (פס”ד מה- 30.7.14)).

דירקטור – יחסי עבודה – ” . . . אין מניעה שהדירקטור יתקשר עם החברה בחוזה עבודה ואז ניתן יהיה לראותו כבעל תפקיד כפול: נציג החברה הפועל בשמה וכן עובד החברה אשר לו חובות וזכויות כלפיה . . .  דירקטור פעיל אשר על פי הסכם עם החברה מקדיש את כל זמנו לפעילותה ולעסקיה, עשוי להחשב כעובד . . . .” (ס”ע (ת”א) 11641-09-10 משה בסול נ’ קבוצת ניקה 2009 בע”מ  ואח'(פס”ד מה- 6.8.14)).

שעות נוספות – נטל ההוכחה – תיקון 24 – “גם בהתייחס לתקופה שלאחר תיקון 24, אין משמעות התיקון קביעה אוטומטית כי כל עובד יהיה זכאי לגמול עבור 60 שעות נוספות לחודש, אלא יש לבחון מהן הראיות שהוצגו לפני ביה”ד, וככל שקיימים רישומים בתלושי השכר על תשלום גמול עבור שעות נוספות, על התובע לעשות תחשיב ולהבהיר מדוע הגמול, כפי ששולם לו, הינו פחות מהגמול שהוא טוען כי הוא זכאי לו” (ס”ע (חי) 23495-05-10 שלמה אזולאי נ’ שמוליק רובין נסיעות ותיירות בע”מ (פס”ד מה- 7.8.14)).

חסינות עובדי ציבור – “הסעיפים הנוגעים לחסינות עובדי ציבור יכולים לחול אך באותן תובענות העוסקות בנזיקין, שעילותיהן יונקות מדיני הנזיקין, ” (ס”ע (ת”א) 17809-01-12 סילביה חרבי נ’ מועצה מקומית אליכין (החלטה מה- 23.7.14)).

חריגות שכר – הממונה על השכר – אין בכך שגוף מתוקצב או נתמך אוחז החוו”ד משפטית שאין חריגות שכר כדי לשלול את סמכות הממונה על השכר המשרד האוצר לבדוק את חוקיות השכר המשולם (ס”ק (חי) 36087-01-14 חברת החשמל לישראל בע”מ נ’ הסתדרות העובדים הכללית החדשה  ואח’ (פס”ד מה- 20.8.14)).

***אין באמור לעיל כדי להוות יעוץ משפטי***

השארת תגובה