סקירת פסיקה – אוגוסט 2015

בית הדין הארצי לעבודה פסק:

1. עובד זר – קרן פנסיה – “בהעדר קרן פנסיה אליה ניתן לבצע הפרשות בגין המבקש, שהוא אזרח סודני, המבקש מקלט במדינת ישראל. במצב דברים דומה, ובהתייחס לטענות דומות שהעלו לפנינו הצדדים בעניינים אחרים, כבר פסקנו בעבר, כי כל עוד לא מתאפשר למעסיק לבצע את חובתו ולהפריש בגין עובדו את ההפרשות כנדרש לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי ביצוע ההפרשה לפנסיה וזאת בשיעור ההפרשה כפי שהיה על המעסיק להפריש”

החזר הוצאות נסיעה בתחבורה הציבורית – עבודה בשבת וחג – “כרטיס נסיעה מוזל בתחבורה הציבורית בימי חול, מעצם טיבו אינו “מכסה” הוצאות נסיעה בשבת ובחג” (בר”ע  36959-06-15 MUSABAL ABDALLA נ’ טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע”מ (פס”ד מה- 15.7.15)).

2. וועדה רפואית – ניגוד עניינים – “ועדה רפואית היא גוף מעין שיפוטי. ככזו חל על חבריה, כעקרון של צדק טבעי, האיסור להימצא במצב של ניגוד עניינים. כאשר מבוטח מגובה בחוות דעת רפואית של רופא מסוים, או באישורו הרפואי, והוועדה אמורה להידרש לחוות הדעת או לאישור הרפואי ולבקר את האמור בהם, יש להימנע ממצב שבו חבר הוועדה מצוי בניגוד עניינים בקשר לכך. ניגוד עניינים בהקשר זה יכול לקום, למשל, מקום שבו קיימים יחסי כפיפות בין חבר הוועדה לבין הרופא האלמוני שקביעותיו נתונות לבחינת הוועדה” (בר”ע 16354-04-14 יעקב אלוש נ’ מדינת ישראל (פס”ד מה- 20.7.15)).

בתי הדין האזורים לעבודה פסקו:

1. הטרדה מינית – גילוי מסמכים – ” . . . אין חובה על המעסיק לגלות לאחד הצדדים לתלונה – המתלונן או הנילון, את כל החומר שהובא בפני האחראי על פי החוק. נהפוך הוא – התקנות מורות במפורש כי בירור התלונה יעשה תוך הגנה מירבית על פרטיותם של המעורבים בבירור. יחד עם זאת, התקנות אינן אוסרות על הצגת כלל חומרי הבירור בפני אחד הצדדים.

. . . אין לקרוא את הוראת תקנה 6 המורה למעסיק להגן על פרטיותם של המעורבים בהליך הבירור כהסדר שלילי המונע תמיד את הצגת חומרי הבירור לאחד הצדדים לבירור. כך למשל, במקרה בו נטען כי ההחלטה שנתקבלה אינה תואמת את העדויות שנגבו או כאשר נטען בבית הדין כי מסקנת האחראי שגויה.

על כן, מקום בו לאחד הצדדים לברור טענות בנוגע למסקנת הברור ולהליך שננקט, כאשר התלונה התבררה ושמות המתלוננת והנילון ידועים, אין מניעה כי במסגרת ההליך בבית הדין, יועברו לעיון המתלונן כלל ההודעות שנגבו על ידי האחראית . . .

ברם אין באמור לעיל להביא למסקנה לפיה בכל מקרה ומקרה יש לחשוף את כל המסמכים שעמדו בפני האחראי טרם קבלת החלטה בנושא התלונה. זאת כיוון שבמסגרת הבירור יכול ויעלו בפני האחראי נושאים נוספים, הנוגעים למשל, לחייה האישיים של המתלוננת או נושאים אחרים שיועלו בפניו ואשר אינם רלוונטיים לתלונה עצמה ובירורה. בשל החשש שמא במסגרת חשיפת ההודעות שנגבו על ידי האחראי, תפגע הזכות לפרטיות של המתלוננת או של עובדים אחרים בחברה, שאינם צד להליך בבית הדין, יש לקבל את הטיעון החלופי מצד המשיבות ולהורות כי ההודעות שנגבו על ידי המשיבה מס’ 2 וכל חומר אחר שעמד בפניה טרם קבלת ההחלטה, יועברו ראשית לעיונו של בית הדין ורק לאחר מכן תנתן החלטה אם המסמכים יועברו לעיון המבקש במלואם או תוך הסתרת חלקים מהם (אותם חלקים שחשיפתם עלולה לפגוע בזכות לפרטיות של צדדים שלישיים מצד אחד ומצד שני, אינם רלוונטיים לבירור התלונה)” (סע”ש (ת”א) 36580-02-14 אורן לבון נ’ נטפים בע”מ  (ההחלטה מה- 7.6.15)).

2. מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי – תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) – פיטורים- “לא ניתן לקבוע מראש כי התקנון יחול בהכרח על הצדדים, וזאת לנוכח מגוון ההוראות השונות המופיעות בו והמקורות השונים להן. עם זאת, הכלל המנחה בהתאם לתקנה 3(א)(6) ופסק דין בוסי, הוא כי תשלום שכר ייעשה בהתאם לכללים ולשיעורים הנהוגים במשרד החינוך. הפרשנות לעניין מהות תנאי ספציפי והגדרתו כ”משכורת” (וכן שיעור או כלל לתשלום המשכורת) תיעשה בנסיבות ההוראה הספציפית ובהתאם לכללי הפרשנות, ביניהם תכלית התקנה.

ההוראה על מועד מתן הודעה על סיום ההעסקה עד ה-31 במאי תחול על התובעים מכוח הכלל החל על עובדי ההוראה בכללם ובהתאם לפסיקה שקדמה לפסק דין בוסי” (סע”ש (ים) 5719-07-12 מרוות סלאח אלדין סברי ג’פאל ו- 8 אח’ נ’ עמותת “נשים אמליסון” (ההחלטה מה- 8.6.15)).

3. יו”ר וועד עובדים – מנהל חשבונות ראשי – ניגוד עניינים – לכאורה, לא קיים ניגוד עניינים בין תפקיד של מנהל חשבונות ראשי לבין תפקיד של יו”ר וועד העובדים בכפוף הוצאת המטלה של הפיקוח על הכנת משכורות והכנת משכורות כמילוי מקום (ס”ק (חי’) 6959-03-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב חדרה/שומרון נ’ קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע”מ (ההחלטה מה- 12.7.15)).

4. הרמת מסך – בעלים פיקטיבי – “לצורך הקביעה כי מקרה מסוים בה בגדר סעיף 6 לחוק החברות במובן זה שהשימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה “באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה”, אין צורך להוכיח את יסודותיה המלאים של עוולת התרמית, אלא די בכך שהנושים מוכיחים “פעילות קלוקלת” מצד קברניטי החברה אליה מתלווה “כוונת מרמה” ברמה זו או אחרת של חומרה – “יסוד מרמה מרוכך” המתמצה, דרך כלל,  בניסיונם של אלה להתחמק מפירעון חובות”.

חוק החברות אינו מבחין בין מנהל או בעל מניות פיקטיבי לבעל מניות ומנהל אמיתיים. הרישום הוא פומבי ומטיל על בעל מניות החברה את כל החובות והזכויות על פי הדין. התעלמות מרישומו ברשם החברות של בעל מניות ככזה, תוך מתן פטור לבעלים הרשום מכל חובותיו במצב שבו הוא מוכיח שהרישום לא היה אמירתי, משמעה למעשה ריקון מתוכן של הרישום הקיים ברשם החברות. על כן, עצם רישומם של  . . . כבעלי מניות פיקטיביים יש בכוחה להצדיק בנסיבות מסוימות הרמת מסך” (ס”ע (ת”א) 31138-11-11 ארמון אדרי ואח’ נ’ ג’בארה עלי  ואח’ (פס”ד מה- 13.7.15)).

5. חברות כפולה בארגון עובדים – וועד פעולה – ” . . .  חברות כפולה בארגון עובדים פסולה היא ככל שהיא מהווה חברות כפולה נוגדת  . . .  מינוי אדם החבר בארגון עובדים אחד דווקא כיו”ר בוועד פעולה של עובדים להתארגנות  מטעם ארגון עובדים אחר הטוען ליציגות אף היא פסולה באותו אופן -אם לא למעלה מזה.” (ס”ק (י-ם) 33307-06-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה במרחב ירושלים נ’ עיריית ביתר עילית (ההחלטה מה- 15.7.15)).

6. אלימות במשפחה – פנסיה – קרן פנסיה – אישה שעזבה את הבית עקב אלימות בן זוגה זכאית לפנסיית שאירים מקרן הפנסיה עקב מות בן הזוג (ק”ג (ת”א) 46162-01-14 פלונית נ’ אלמונית (קרן פנסיה) פס”ד מה- 15.7.15)).

7. הרמת מסך – מנהלים בחברה – לאור הוראות סעיף 6 בחוק החברות לא ניתן לטעון הרמת מסך כנגד מנכ”ל ומנהלת משאבי אנוש בחברה.

“כלל הוא כי חברה פועלת באמצעות אורגנים, ובדרך כלל באמצעות מנהליה, וכי אם גרם אורגן או מנהל להפרת חוזה של החברה, האחריות הינה של החברה ולא של המנהל . . ” (סע”ש (ת”א) 39417-12-14 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע”מ נ’ רעות אבידן (פס”ד חלקי מה- 22.7.15)).

8. מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי – תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) – פיטורים- “בפסיקה שלאחר פסק דין בוסי, אמנם גברה המגמה להחיל את התקנון אך זאת בכל הנוגע לזכויות הכספיות שבו.”

“באשר להוראות שמופיעות בתקנון אך אינן מתייחסות ישירות לשכר ותנאיו אלא לעניינים אחרים, הרי שהנטייה היא לקבוע כי הן אינן חלות על עובדי מוסד מוכר שאינו רשמי.”

מבג”צ רשת גני חב”ד ניתן ללמוד, כי הנורמות והכללים החלים על מוסדות חינוך ממשלתיים, אינם חלים על מוסדות חינוך פרטיים מוכרים, אלא בהינתן הנחיה והוראה מפורשת של משרד החינוך” (סע”ש (ת”א) 2889-11-14 הרב יחיאל יונה נ’ עיריית בני ברק (פס”ד מה- 3.8.15)).

*** אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ***

השארת תגובה