מיהו מפעל חיוני? 1. מפעל חיוני מוגדר בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ”ז-1967 (להלן: החוק) “מפעל” – אחד מאלה: (1) כל מפעל של תועלת ציבורית, כל עסק של תעשיה, מסחר, תחבורה או חקלאות וכל מוסד חינוך, בין שהוא קיים ובין שהוא עתיד לקום; (2) עבודה מטעם המדינה או רשויותיה או רשות מקומית, לרבות עבודות ביצורים […]
הוצאת עובדות בהריון או עובדות שחזרו לעבודה לאחר חופשת לידה בתקופה המוגנת לחופשה ללא תשלום בעקבות משבר הקורונה 1. חופשה ללא תשלום (להלן – חל”ת) היא חופשה שבה העובדת לא זכאית לתשלומים כלשהם מהמעסיק ומצד שני לא מתנתקים יחסי העבודה בין הצדדים. 2. במהלך תקופת העבודה, בין היתר, לא ניתן לפטר ללא היתר של […]
אתמול בלילה נחתם הסכם קיבוצי בעניין היציאה לחופשה של עובדים לא חיונים במגזר הציבורי בעקבות משבר הקורונה משרדינו ייצג את המרכז השלטון המקומי בניסוח ההסכם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה בעניין ההסכם.
מגזר ציבורי: עבודה במתכונת חירום וצעדי התייעלות. בהסכמה עם ההסתדרות הוחלט כי העובדים שאינם חיוניים בעת הזו יצאו לחופשה שנתית עד סוף חופשת הפסח. קיימת כוונה לאפשר לעובדים להיכנס, באופן חריג, ליתרה שלילית של ימי חופשה.
עובד שמסכים לצאת לחל"ת : אלו תנאים שנקבעו לקבלת דמי אבטלה של עובד הנמצא בחל"ת: היציאה לחל"ת לא היתה מרצונו של העובד אלא לבקשת המעסיק. תקופת החל"ת עולה על 30 ימים. כעיקרון נדרש שבמועד היציאה לחל"ת לא יעמדו לזכות העובד ימי חופשה לא מנוצלים. אבל בעקבות משבר הקורונה הוחלט שעובד שיוצא לחל"ת עקב משבר הקורונה לא חייב לנצל את ימי החופשה העומדים לרשותו לפני היציאה לחל"ת. העובד לא קיבל תחליף שכר בתקופה זו.
בית הדין הארצי לעבודה פסק: 1. הפסקה – “כעולה מסעיף 20 (א) לחוק, העובד זכאי להפסקה של שלושת רבעי שעה לפחות, שניתן לפצלה כך שהפסקה אחת תהא של חצי שעה לפחות (להלן – הפסקה ראשית) והפסקה נוספת תשלים אותה (להלן – הפסקה משלימה). ביחס להפסקה הראשית קבע המחוקק בסעיף 20(ג) לחוק כי העובד רשאי […]
בית המשפט העליון פסק: חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) – חופש הבחירה של העובד – “חוק הפיקוח וצו ההרחבה [לפנסיית חובה במשק – מ.ל.] קובעים זכות לעובד וחופש בחירה מלא שלו לבחור את סוג המוצר הפנסיוני בו יופקדו הכספים עבורו, וכנגדם הוטלה חובה על המעביד לכבד את בחירתו של העובד. לעובד יש זכות […]
